מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיים אחרי שואה

אביטל 2017
אפרת מימין (הקטנה) הורים, סבתא ואח
חיים, עלייה ומלחמה עם הורים ניצולי שואה

למעשה אני נולדתי להורים ניצולי שואה והחיים לא היו פשוטים.

הורים ניצולי שואה, הם תמיד היו חרדים לילדים שלהם. לא היינו חופשיים כי אף פעם לא הרשו ללכת לבד, תמיד בליוויי אדם מבוגר. היה אסור לזרוק אוכל שמה לא ישאר מזון. בתור ילדה לא הבנתי שזה דבר לא נורמלי רק כאשר עליתי לארץ ופגשתי ילדים חדשים, אנשים חדשים וחברה אחרת. לאט לאט הבנתי שלהורים שלי יש בעיה ופעם ראשונה ששאלתי אותם: "למה לכולם מותר ולמה לנו אסור?" הם ניסו להתחמק מהתשובה אבל כל הזמן שאלתי ושאלתי. אז הם התחילו לספר את סיפור השואה, אני בתור ילדה בת 7 לא הבנתי שהסיפור הוא אמיתי, רק עם השנים הבנתי שאכן זה אמיתי וכבר לא כעסתי על ההתנהגות שלהם.

imag0010

בתור ילדה בת שבע במדינה חדשה, לא ידעתי את השפה, את הקוד התנהגות כאן וזה היה קשה כי ההורים לא יכלו לעזור כי הם לא ידעו את השפה, הילדים בבית הספר צחקו על הצייתנות, על הלבוש ועל כל השאר, כמובן שהרגישו שהנו עולים חדשים כי היינו שונים והנו בעצמנו גילינו דברים חדשים שלא היכרנו לדוגמא: במלחמת ששת הימים האנשים רצו למקלטים עם שמיכות וכריות והמון סלי מזון. לנו זה היה מוזר לא הבנו בכלל למה? הייתה אזעקה, אנשים רצו למקלטים ואמא שלי המשיכה לבשל על מנת שאנו לא נישאר רעבים, ובדיוק באותו זמן חג מעלינו מטוס מיצרי ויכולנו בקלות לההרג כולנו.

הזוית האישית

בתחילת דרכנו, הקליטה לא הייתה קלה, השפה הייתה קשה להוריי, עברנו מלחמה לא מוכרת, אבטלה קשה, חוסר כסף – אבל בהמשך הפכנו להיות כמו כולם בארץ הזאת ואנו שמחים שאנו כאן והקמנו דור של צברים בשמחה רבה.

מילון

מיתון 1966
תקופת העלייה בסיפור, אבטלה מאוד גדולה, לאנשים לא היה עבודה עד שיזמו איזו שהיא משימה בגבול ירדני ורצו לבנות כביש בגבול הירדני.

ציטוטים

”אני בתור ילדה בת 7 לא הבנתי שהסיפור הוא אמיתי“

הקשר הרב דורי