מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חייל יהודי בצבא הבריטי

תמונה עם נכדתי
חנוכיה וידלינגר בשנת 1944 בשבי הגרמני
אבי - חייל יהודי בצבא הבריטי - היה במשך ארבע וחצי שנים בשבי הגרמני

הוריי נולדו בהונגריה, אמא שלי לבית קרמר ואבא שלי לבית וידלינגר. הוריי היו קרובי משפחה רחוקים שהכירו עוד בהונגריה.

בשנת 1938, כשהתחילו כל הבעיות בכל ארצות אירופה כולל הונגריה, לאמי היה קשה למצוא עבודה. לבסוף היא מצאה עבודה כמטפלת ילדים באנגליה, ובשנת 1939 היא נסעה לאנגליה לעבוד.

אבי, אנחנו משערים, שהיה צריך להתגייס לצבא ההונגרי והוא לא רצה זאת. לכן, הוא הוציא דרכון ובתוך שלושה חודשים עלה לארץ בצורה בלתי לגאלית. בדרכון שלו אנחנו רואים את המסע שהוא עשה ואת הארצות שהוא ביקר בהן בדרך לארץ.

המצב בארץ היה קשה, במיוחד לאנשים שהגיעו בצורה בלתי לגאלית, ואז משה שרת פנה לאותם אנשים וביקש מהם להתגייס לצבא הבריטי כדי להגן על שערי ארץ ישראל מפני פלישה של גרמניה.

ב-1940 אבי התגייס לצבא. הוא וחבריו נלחמו בצפון אפריקה כדי להביס את רומל, ואכן הייתה הצלחה. ב-1941 הגרמנים ניסו לכבוש את יוון והצבא הבריטי יצא לעזור להם – העבירו חיילים בריטיים יחד עם חיילים ארץ ישראלים, יהודים, לאתונה כדי להילחם בגרמנים. המערכה ביוון הייתה קשה, החיילים של הצבא הבריטי התחילו לסגת לכיוון דרום והגיעו עד לנמל קלמטה – שם בסופו של דבר, ב-29 לאפריל 1941, ניתנה הפקודה להיכנע.

החיילים היהודים פחדו מאוד להיתפס על ידי הגרמנים כי הם ידעו מה קורה באירופה במחנות.

היו ביניהם הרבה חיילים שברחו מגרמניה והם פחדו לחזור, אבל צ'רצ'יל ראש ממשלת אנגליה עמד על כך שזכויותיהם של החיילים השבויים היהודים זהות לזכויות החיילים האחרים (ההודים, הניו זילנדים, האוסטרלים ועוד).

ארבע וחצי שנים הם היו בשבי הגרמני. חלקם עבדו במכרה וחלקם עבדו בכפרים. חייהם לא היו פשוטים, אך הם שמרו מאוד על זהותם היהודית, הם חגגו את החגים, בנו חנוכיות לחנוכה, הדליקו נרות. החג הראשון שהם הגיעו למחנה השבויים היה יום כיפור, והם צמו.

לקראת סוף המלחמה האמריקאים כבר הגיעו כמעט עד למחנות. הם גם הלכו בצעדת המוות, חלקם נפטרו אך הם הגיעו לשחרור.

לאחר השחרור כל החיילים הוחזרו לאנגליה כדי להחלים וכדי להשתחרר.

הוריי, שהכירו עוד מהונגריה, והתכתבו במשך כל המלחמה – נפגשו והתחתנו.

האנגלים ששלטו בארץ נתנו אישור כניסה לארץ לאנשים, האישור הזה נקרא סרטיפיקט.

כשנה לאחר מכן אמי הגיעה ארצה.

אני נולדתי בחיפה, בבית יולדות בשדרות א"ום, שהיום הוא מעבדה.

גרנו בטבעון כחמש שנים, אך עקב עבודתו של אבי שעבד בחוות ניסיונות נווה יער ליד בית שערים, עברנו לגור ברמת ישי.

הזוית האישית

שמחנו להכיר את נילי קצת יותר מקרוב לשמוע את סיפורה המרתק והמיוחד.

נילי השתתפה בתכנית הקשר הרב-דורי בשתי הזדמנויות נוספות והעלתה שני סיפורים נוספים:

דרכה של שרה מהונגריה לישראל

"שושנה" זה לא רק פרח

 

מילון

סרטיפיקט
האנגלים ששלטו בארץ נתנו אישור כניסה לארץ לאנשים. האישור הזה נקרא סרטיפיקט.

ציטוטים

”צ'רצ'יל, ראש ממשלת אנגליה, עמד על כך שזכויותיהם של החיילים השבויים היהודים זהות לזכויות החיילים האחרים!“

הקשר הרב דורי