מאגר סיפורי מורשת

שמי ציון סולימן, נולדתי לאימא יהודית ואבא משה בבית החולים אסף הרופא בתאריך 1.12.1952. נולדתי כאן בישראל, בראשון לציון. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בן 8 וחייתי עם שני הורי. אבא שלי היה ממייסדי ראשון לציון ולפעמים הייתי עוזר לו בעבודתו. אני זוכר, שהיה לי חמור כחיית מחמד והייתי רותם אותו לעגלה. במשפחה קראו לי כשם חיבה 'סיוני'.

אני והחברים שלי היינו לוקחים סמרטוטים ישנים, קושרים אותם בגומיות והופכים אותם לכדור. היינו משחקים כדורגל עם הסמרטוטים. גם היינו משחקים קלאס, איקס-עיגול ועוד כל מיני משחקים של פעם. בבגרותי, התגייסתי לצבא, שם פרקתי והכנתי את הנשקים לניקוי ווידאתי כי הם תקינים לירי.

הכרתי את אישתי כוכי בגיל 19 בזמן שהייתי בצבא. התחתנתי איתה כשהייתי בן 22. ליאת, הבת הבכורה שלי, נולדה כשהייתי בן 24. כיום אני עדיין גר בראשון לציון.

התחביבים שלי כיום הם לבלות עם הנכדים שלי, לגלוש על הסאפ ובכללי ללכת לים. לעשות הליכות, לרכוב על אופניים, לטפל בגינה, ובעיקר לעשות. כיום אני עוסק בהרכבת ותיקון מעליות, כבר מעל 40 שנה.

לנכד הבכור שלי קוראים אייל, ואימא שלו קרן היא גם אימא של רותם (המתעדת את סיפורי). לנכדה הכי צעירה קוראים אביב. יש לי שמונה נכדים ושלוש בנות.

הזוית האישית

רותם: הייתי רוצה לאחל לסבוש את כל הטוב שבעולם!! שיחיה עד 120 אם לא יותר, ואם אתה רואה את זה שתדע שאני אוהבת אותך הכי בעולם!!