מאגר סיפורי מורשת

אנו: אגם אברהם ואגת רחמים, תלמידות כיתה י'6 בבית הספר תיכון דרכא רמון, מתעדות את סיפורו של יוסף מרום מימון (סבא של אגם).

סבא יוסי נולד בתאריך 24.12.1943 בעיר טריפולי שבלוב.

זו המפה של טריפולי שסבא שלי קיבל במפגש מסויים עם יורדי לוב. סבא שלי גר באזור הנמל הצפוני מזרחי ולאבא שלו הייתה את חנות הזגגות היחידה באזור באותה התקופה. בביתו של סבא שלי דיברו כמה שפות. סבא שלי הוא האח השלישי מתוך שישה אחים ושני אחיו הגדולים למדו בבתי ספר לאומיים ,כלומר בבית ספר בו דיברו איטלקית. אמו של סבא שלי ידעה צרפתית לכן מגיל קטן דוברו ארבע שפות שונות בבית: ערבית, עברית, צרפתית ואיטלקית. היום סבא שלי לא יודע לדבר טוב ברוב השפות הללו מכיוון שהוא היה קטן.

משפחתו של סבא שלי הייתה מאוד מבוססת מכיוון שאביו של סבא שלי היה הזגג היחיד באותו אזור. הייתה פרנסה רבה והבית היה בהתאם: כל המטעמים הכי טובים שהציעה אותה התקופה היו נמצאים תמיד בבית ובתי הספר שלמדו האחים שלו היו נחשבים מאוד טובים.

המפה של טריפולי שסבא יוסי קיבל במפגש עם יורדי לוב

סבא יוסי נולד בשנת 1943, בתקופת השואה. השואה הגיעה  גם ללוב. אמנם הוא לא היה במחנות ריכוז אבל היתה מורגשת אנטישמיות רבה באותה התקופה. אביו של סבא שלי, גם בשנים מאוחרות יותר, היה מקושר לגורמים בישראל וכבר אז הם הבינו שהגיע הזמן לעזוב את לוב ולהגיע לארץ ישראל. למרות זאת לא היה קל לעזוב מצב כלכלי טוב, שגרה וקהילה ולהגיע לארץ שגם בה המצב לא היה הכי טוב.

צילומי עמודים מספרו של יעקב חג'ג' לילוף – פרעות 1945, 1948 ו-1967 בלוב

אלו שלושה עמודים אשר נלקחו מספר שסבא קיבל על פרעות 1945. בשנים אלו סבא שלי היה עדיין בלוב (הספר נכתב על ידי יעקב חג'ג' לילוף) שם הספר: פרעות 1945, 1948 ו-1967 בלוב: רקע, מהלך, תוצאות ותגובות / יעקב חג'ג'-לילוף.

שלושה עמודים שמראים בצורה הכי טובה את הפרעות ואת הסיבה שיהודים רבים מיהרו לעזוב. פרעות כאלו גם קרו בשנת 1948, שם החליטה משפחתו של סבא שלי לעזוב את לוב. כמובן שזה לא התבצע כל כך מהר, זה לקח כמעט שנה, אבל אירועים אלו הם היוו שיקול חשוב בעזיבתם של משפחתו של סבא שלי את לוב והגעתם לארץ.

הוריו של סבא יוסי מתילדה מימון (נולדה בשנת 1915) ושלום מימון (נולד בשנת 1903)

סבתא מתילדה נולדה בתוניס וגדלה בטריפולי וסבא שלום נולד וגדל בטריפולי. אביו של סבא תמיד היה מאוד מקושר וחלק מעלייתם לארץ הייתה בעזרת קשריו. לפני שהם עלו הם התחבאו אצל ערבים שהיו חברים של אביו של סבא, היו כמה ימים בעיירה ערבית שם והעלו אותם לארץ בעקבות הפרעות. הם השאירו הכל מאחור וחשבו רק על ביטחון ילדיהם ועלו לארץ.

סבי היה בבית ספר בלוב רק במשך חצי שנה, בבית ספר איטלקי כיוון שהוא עלה לארץ בשנת 1950. הוא המשיך את לימודיו בבתי ספר ישראלים, ב"כצנלסון" ארבע שנים עד כיתה ד' ואח"כ בבית הספר " דוד רמז". בכיתה ז' סבא עבר לבית הספר "אסף" שהיה ממש קרוב לביתו שבאשקלון, כל שאר בתי הספר היו רחוקים מאוד כ-2 קילומטר הליכה.

כשהייתי בכיתה ה' סבא לקח אותי לראות את בית הספר הישן שלו והראה לי כמה הליכה הוא היה צריך לעשות בכדי להגיע לבית הספר כדי לרכוש השכלה, כי כשהייתה את האופציה לא היו מוותרים על זה. בשנת 1958 סיים את לימודיו ויצא לעבוד כילד בכיתה ז' היה חייב לעזור למשפחתו הוא עבד בחקלאות, במאפייה וכו'. בשנת 1960 עבר הכשרה מכונאית ולאחר שנה התגייס לצה"ל.

סבא יוסי (הראשון מימין בשורה העליונה) בכיתה ה' בבית ספר "דוד רמז" באשקלון

סבא יוסי עלה לארץ ישראל בעקבות שנאת היהודים בלוב. אבא שלו שהיה מקושר לאנשים באותה התקופה ניצל את ההזדמנות והעלה את משפחתו לארץ. בארץ היו לו ולמשפחתו קשיים רבים. הם הגיעו למחנה בית ליד. הם הגיעו בחורף 1950, מזג האוויר היה מאד קשה, היה שלג והאוהל התפרק להם. לא הייתה להם עבודה ולאחר כמעט שנה הם עברו לאשקלון. במחנה היו להם הרבה קשיים עם תינוקת שנולדה באונייה ולא היה הרבה אוכל.

את בר המצווה סבא יוסי חגג באירוע מצומצם ביותר, בעלייה לתורה בבית כנסת הקרוב לביתם. סבא יוסי לא זוכר הרבה פרטים מהאירוע אבל הוא קיבל במתנה שרשרת. ילדותו של סבא שלי זכורה לו בתוך חוויה ענקית: הוא וחבריו טיילו הרבה בפרדסים והלכו כמעט כל יום לים. כאמור בכיתה ז' בגיל מאוד צעיר סבא שלי החל לעבוד במאפיה ובכל מיני עבודות נוספות לתנועת הנוער שהיה חבר בה.סבא למד בבית הספר "אסף" שהיה קרוב לביתו לעומת שני בתי הספר הקודמים שהיה בהם. סבא היה בילדותו בתנועות נוער הגדנ"ע ו"השומר הצעיר" עד גיוסו לצה"ל בתאריך 6.2.1961.

שירותו הצבאי של סבא שלי היה גדוש בתפקידים. סבא יוסי שירת שנתיים ושישה חודשים בחיל השריון. לאחר שחרורו מצה"ל היה משנת 1964 עד שנת 1969 בבית הספר לקצינים בה"ד 1. באפריל 1968 נפתח בית ספר לקצינים במצפה רמון, בשנת 1969 עבר סבא לרצועת עזה בחטיבת 164 כשלוש שנים. בשנת 1972 יצא לקורס קצינים שנמשך כתשעה חודשים. לאחר הקורס סבא שלי היה במספר יחידות בצה"ל בתפקידים שונים: קצין חימוש גדודי, קצין חימוש חטיבתי ואגד ארטילרי 209. במרץ 1984 השתחרר סבא יוסי מצה"ל אחרי מלחמת שלום הגליל. בתקופת השירות בצה"ל השלים את לימודי בתיכון.

סבי מספר על מספר אירועים מיוחדים בשירותו הצבאי: "בשנת 1967 במלחמת ששת הימים נלחמתי בארמון הנציב ורמת החיייל מדרום לירושלים, כיבוש בית לחם עם גדוד ירושלמי ומשם לבריכות שלמה."לאחר קורס קצינים הוצבתי כקצין חימוש במחנה רפיח עד מלחמת יום הכיפורים. בשנת 1975 הייתי קצין חימוש בבית ספר לקצינים. בשנת 1977 הוצבתי בחטיבת שריון 401 כעוזר קצין חימוש לאחר חצי שנה נשלחתי להיות קצין חימוש ארטילרי. בסוף שנת 1979 השלמתי בגרויות. בשנת 1981 התחלתי לשרת בבקעת הירדן בקצין חימוש של חטיבת 417. בשנת 1982 עליתי לרמה עם אוגדה 162 למלחמת שלום הגליל." במרץ 1984 השתחרר סבא.

תמונות מהשירות הצבאי ומבית הספר לקצינים

החיים האישיים

סבא וסבתא שלי הכירו בגלל שהם קרובים בדרך מסויימת משפחתית, התאהבו ולבסוף התחתנו, אמנם לא בגיל מוקדם כל כך. סבתא שלי נישאה בגיל 24 (בעבר גיל זה נחשב  מבוגר לחתונה). סבא וסבתא הביאו לעולם שלושה ילדים מדהימים. הם גרו בתחילת חייהם המשותפים במצפה רמון בגלל תפקיד צבאי של סבא שלי, אחר כך עברו לאשקלון, שם הם חיים עד היום.

רצינו לדבר על עוד נושא משמעותי בחייו האישים של סבא: הקשר עם הוריו. הוא התחיל והסביר כי פעם לא היה נהוג להיות בפתיחות רבה עם ההורים בגלל התקופה. היו צרות רבות, משפחות היו עם הרבה ילדים כך שהורים עשו מה שהם יכולים כדי לעזור לילדים, היו עובדים הרבה מאוד שעות ולכן לצערנו הקשר לא היה כל כך פתוח. סבא עבד מגיל צעיר והוריו – רוב חייהם עסקו בעבודה ובגידול האחים הקטנים ככה שלא הוקדש לקשר זמן רב. סבא שלי כמובן הסביר שזה מפאת התקופה והקושי ההישרדותי בעלייה לארץ ובחיים כאן.

מתכון מיוחד למפרום מהמשפחה של סבא

המצרכים למלית הבשר

קילו בשר בקר טחון טרי + מעט שומן כבש (לא חובה), 2 פרוסות לחם/חלה רטובות סחוטות (בפסח כף קמח מצה), 1 גזר מגורד, חופן פטרוזיליה, 1ביצה, 3 כפות פירורי לחם, כפית קינמון, כפית פלפל שחור, מלח לפי טעם.

לציר הבישול

לכל סיר 1 בצל קצוץ, 1 עגבניה חתוכה, פרוסות כרשה, גזר, ענף סלרי חתוך, קישוא חתוך, 3 כפות רסק עגבניות, כפית פפריקה מתוקה

הירקות למילוי

6 תפוחי אדמה בינוניים, כרשה – החלק הלבן

לתערובת הקמח בה נטבול את המפרום הממולא לפני הטיגון

2 ביצים, כוס או יותר קמח, 2 כף רסק עגבניות, 1/4 כוס מים.

למשפחתו של סבא שלי ובמיוחד לאחותו ישנם הרבה מתכונים טריפולטאים והרבה מנהגים, רובם של המתכונים כתובים אצל אחותו באיטלקית ומעבר לכך היא מאוד מבוגרת ככה שלהוציא את המתכונים האלו ממנה יהיה דבר מסובך מאוד.

זהו סיפור חייו של סבא יוסי.

הזוית האישית

יוסי: אני רוצה לאחל לבנות שישארו חכמות ומיוחדות כמו עכשיו, שישמרו על החברות שלהם ועל החוויות שלהם. שהקשר ביננו תמיד יהיה חזק.

אגם אברהם: היתה חוויה מהנה, מגבשת ומקשרת. ראיתי ושמעתי את הסיפור, הפעם חודשו לי דברים והתעניינתי רבות.

אגת רחמים: החוויה עם סבא של אגם, שאני מכירה שנים רבות, הייתה מדהימה, אני אוהבת את יוסי כאילו הוא סבא שלי והייתה לי חוויה מעניינת. היינו רוצות לאחל לסבא יוסי הרבה בריאות. שיישאר צעיר ופורח כמו שהוא עכשיו, שתמיד יהיה בכוחו לספר לנו סיפורים מעברו ולטייל איתנו, שהקשר בנינו תמיד יהיה חזק כתמיד.