מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חייו ועלייתו של סבא מיכאל

סבתא שלי, מרגריטה עם אימא ודודה שלי.
סבא וסבתא ביחד
מה אני הכי אוהבת לאכול בבית סבתי?

סיפורו של סבא מיכאל – חייו ועלייתו לישראל

סבא שלי נולד כבן יחיד בשנת 1950 בקייב שבאוקראינה, למשפחה עמידה ובעלת אמצעים, משפחה של רופאים. הוא המשיך את דרכי הוריו והלך ללמוד באוניברסיטה מאוד מרשימה באוקראינה, ולאחר מכן המשיך את לימודיו הגבוהים באוניברסיטה מרשימה גם כן ברוסיה. שם הוא הכיר את סבתא שלי, מרגריטה, בין כותלי האוניברסיטה. שניהם בסופו של דבר שירתו בצבא הרוסי בתפקידים בכירים.

סבתא וסבא שלי ביחד

תמונה 1

לאחר שאימא שלי ודודה שלי נולדו, בהיותה אימא בת אחת עשרה ודודתי בת שבע, סבתא וסבא שלי עברו בשל עבודתם בצבא לגור במקום בשם נובייה זימליה. (נובַיה זֶמליה (רוסית: Новая Земля, "הארץ החדשה") הוא ארכיפלג המורכב משני איים גדולים עיקריים באוקיינוס הקרח הצפוני מצפון לרוסיה) שם הם גרו תקופה מסוימת ביחד עם בנותיהן, אימא שלי ודודה שלי, ועבדו בצבא.

סבא שלי, אשר היה מאוד מחובר מגיל צעיר לזהותו היהודית, ואשר נולד למשפחה יהודית, מאוד רצה זמן רב לעלות לארץ ישראל ולהעביר את חייו לשם. בתום סיום שרותם בצבא, סבא שלי וסבתא שלי חזרו לרוסיה, שם שניהם החליטו לבסוף על מעבר לארץ ישראל. שניהם ארזו את החפצים היקרים עליהם ביותר ועלו ארצה בשנת 1992. החיים בארץ היו קשים בהתחלה, בעיקר בשל השפה החדשה והתרבות הלא מוכרת. אך סבא שלי לא ויתר, וכך גם סבתא. שניהם גרו בהתחלה בבאר שבע, אך לאחר שנה עברו לחיפה. לבסוף שניהם החליטו לעבור לנהריה, שם הם גרים עד היום.

לסיפור המלא של מיכאל מילשטיין

הזוית האישית

שמי ויקה מילשטיין, תלמידת כתה יא' בבית הספר למדעים ואמנויות בנהרייה ומביאה את סיפורו של מיכאל מילשטיין.

 

 

מילון

בורש
מאכל אוקראיני לאומי

ציטוטים

”החיים בארץ היו קשים בהתחלה“

הקשר הרב דורי