מאגר סיפורי מורשת

שמי ריקי פדל נולדתי בחיפה בשנת 1951.

לאבא שלי קראו משה, לאמא שלי מרגלית, אני האחות הבכורה (ריקי), לאחותי הקטנה קוראים ויקי , ואח שלי הקטן יהודה, כולנו היינו משפחת לניאדו.

למדתי בקריית חיים, אני גרה בקריית חיים מגיל שש. בילדותי אהבתי לשחק תופסת.

נולדתי בארץ ולא שירתתי בצבא, כי התחתנתי בשנת 1970, בקריית חיים.  העבודה הראשונה שהייתה לי זה תופרת שקים.

לבעלי קראו משה ז"ל , לילד הבכור שלי קראו יהונתן , ולילד הקטן נדב.

התחביבים שלי הם: הכנת אוכל, סריגה, טיפול בנכדים ובאבא שלי בן ה – 90, שחיה בים וגינון.

אין לי עיסוק נוכחי כי אני בפנסיה לפני הפנסיה הייתי חשבת במפעל.

סבתא ריקי בילדותה

סבתא ריקי בצעירותה

   מכתב מהעבר

נגה הנכדה מספרת": סבתי בחרה באבן כמכתב. את האבן הביאה לסבתי, אחותה ויקי. כשהבת של אחותה, מרגי, הייתה בכיתה ב', היא הכינה לסבתא שלי אבן, וסבתא שלי לא ידעה על אבן זו דבר.

על האבן יש ציור של לב, ולידו מנעול. בקצה האבן היה ציור של מפתח, ובפאה אחרת של האבן היה כתוב "ריקי רק את עם חוכמתך הרבה, תוכלי למצוא את הדרך אל המפתח, לפתוח איתו את המנעול, ואת ליבי,  מרגי"

אבן זו נשארה אצל אחותה של סבתי, ויקי, ואחרי עשרים וחמש שנה, ויקי מצאה את האבן הזו. לפני כמה חודשים היא נתנה אותה לסבתא שלי.

המכתב מבחינת סבתא שלי מביע את אהבתה של מרגי לדודתה. כלי הכתיבה על האבן, זה צבעי עיפרון. האבן מאוד ריגשה את סבתא שלי וזה שמור אצלה בחדר ליד המיטה".

הזווית האישית

ריקי פדל הסבתא, ונכדתה נגה פדל השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר "יחד" בגבעת אלה בשנת תשפ"א.