מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, רבקה טל נולדה בשנת 1949 שנה אחרי הקמת מדינת ישראל. היא נולדה בגורו שבגיאורגיה היא וגם שני אחיה.

ילדותה

היא גדלה בבית גדול, אבא שלה היה סנדלר ואימא שלה הייתה עקרת בית שטיפלה באחים, בהורים, במשפחה ובגינה. הייתה להם תרנגולת ופרה שהם היו חולבים אותה ומהחלב מהחליבה היו מכינים גבינות ומוצרים חלביים בעיקר.

סיפור עלייה

היא עלתה לארץ בשנת 1971. העלייה לארץ הייתה קשה מאוד אז בזמנים היה את השלטון של רוסיה שלטון קשה ונוקשה, שלא הרשו המון דברים ואחד מהדברים היה לצאת מהארץ מי שהיה נתפס עושה את אחד מהדברים האסורים, היה יושב בכלא הרוסי. סבא רבא שלי ז"ל רצה לבוא לארץ הקדושה, ארץ ישראל אז הוא הסתכן והלך לשוטרים שם ושיחד אותם בהמון כסף. למזלו הם הסכימו ונתנו לו לצאת מרוסיה ולעלות לישראל.

התיישבות בארץ ישראל וההווה

בישראל היה להם בהתחלה קשה מאוד, הם היו עניים, בלי כסף כמעט ובית מאוד קטן וצפוף לחמש נפשות. לבסוף הם הסתדרו ואחרי כמה שנים, סבתא פגשה את סבא שלי, הם התחתנו והולידו ילדים.

עד לפני כמה שנים סבתא שלי עבדה כמטפלת במרכז הגריאטרי, היא הייתה מרימה שם אנשים ששוקלים 100 קילו ומעלה והיום היא כבר לא עובדת היא יצאה לפנסיה.

הנכד נועם רונן מספר:

חרב הריקודים מגיאורגיה

החפץ שבחרתי בו הוא חרב. חרב זו שימשה בריקודים גאורגיים. החרב בת 100 שנה ומעלה, החרב הזאת כבר הייתה בעשרות חתונות ושמחות, היום היא שמורה טוב, כדי שלא יקרה לה כלום.

מנהגי חג החנוכה בחנוכה תמיד מכינים אצל סבא וסבתא שלי סופגניות, ספינג׳ים, לביבות וחצ׳פורי. בנוסף בהדלקת הנר השמיני של חנוכה כל המשפחה באה לביתם של סבא וסבתא לאכול שם סעודה טעימה ודשינה.

הזוית האישית

הנכד נועם רונן: היה לי ממש כיף לשבת עם סבתא שלי יותר מבדרך כלל.