מאגר סיפורי מורשת

אני סבתא של יאן ושמי גלינה מושאילוב. נולדתי ברוסיה בשנת 1948, כמה שנים לאחר מלחמת העולם השנייה. אבא שלי היה שוטר, אמא הייתה עקרת בית וטיפלה בילדים.

בזמן מלחה”ע השנייה נכנסו לעיר הרבה יהודים התחבאו במשפחות של מוסלמים. אבא של בעלי גם היה בצבא. אימא שלו עם ילדיה הקטנים, יחד עם כמה משפחות אחרות, נאלצו לעזוב את ביתם ולעבור למקומות אחרים וחזרו רק אחרי שהנאצים עזבו את העיר.

המצב אחרי מלחמת העולם השניה לא היה פשוט. היה מחסור באוכל, לרוסיה נגרם הרס כלכלי קשה. בזמן המלחמה רוב האנשים המבוגרים והצעירים התגייסו לצבא והרבה לא חזרו הביתה.

גדלתי בשכונה שרוב התושבים היו יהודים ולכן השכונה קיבלה את השם "מושבה יהודית". יחד עם זאת גרו בשכונה גם נוצרים ומוסלמים. למרות כל האסון שקרה בזמן המלחמה, כל עם בשכונה השתדל לשמור מסורת לפי דתו. זה הייתה דוגמא טובה שאנשים יכולים לחיות בשלום. חגגנו את כל החגים ביחד, חגי יהודים, נוצרים ומוסלמים. בעת החגים כל עם כיבד שכנים במאכלים שהיה נהוג לאכול באותו חג.

למדתי בבית ספר עירוני, ועשיתי תעודת בגרות. אחרי הלימודים עזרתי להורים בבית כמו כל האחים שלי ואם היה זמן פנוי הלכתי לקולנוע או שיחקנו עם חברים בחוץ ואפילו עזרנו למשפחה לבנות בית. אבל לא היה לנו הרבה זמן למשחקים כי המשפחה שלנו הייתה גדולה, היה הרבה מה לעשות ועשינו לבנים, עשינו כביסה, ועוד.

סרטון

הזוית האישית

סיפורה של גלינה תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר גלילות בנשר בסיוע המורות  אורלי דובני-בן ישי ליאת פרץ