מאגר סיפורי מורשת

סבתא שרה מספרת על השירות הצבאי

את השירות הצבאי התחלתי רק לאחרי לימודי התואר הראשון בפסיכולוגיה, כעתודאית. כך שהייתי כבר בת 21 ונשואה כשנה. אכן, נישאתי מאוד צעירה, כך היה בימים ההם.

החודשיים הראשונים היו די מורכבים. גרתי בקריית חיים והייתי צריכה לנסוע לתל אביב כל בוקר. זה לא נורא אם אין שעת הגעה, אבל דרשו ממני להגיע עד 7.30 בבוקר. קצת קשה עם שלושה אוטובוסים לעשות זאת. בקיצור, נאלצתי לצאת בשעה 5 בבוקר עם האוטובוס הראשון, וגם אז לא הגעתי בזמן, מה שגרם לתחושה לא נעימה. אחרי אותה תקופה שובצתי בבית הספר הטכני של חיל האוויר בתפקיד מאוד מעניין ומאתגר: חקר ופיתוח הדרכה. בתפקיד זה שימשתי לאורך שנות השירות הצבאי, במהלכן אף עברתי קורס קצינות. לבקשתך נכדי, אחד הסיפורים המצחיקים שהתרחשו בתקופה זו היה בעת פעילות של סימולציה, בה כל אחת מהמשתתפות קיבלה תפקיד שאותו היה עליה למלא במשחק. קיבלתי את התפקיד הבכיר של מפקד הבסיס. קיבלנו שעה למנוחה ונתבקשנו להגיע בשעה היעודה למקום מילוי התפקיד. ומה קרה? "מפקד הבסיס" שזו הייתי אני, נרדמה ולא הגיעה. כמובן נשלחה משלחת והכל הסתדר.

בשירות הצבאי הסדיר לא מקבלים שכר רגיל, אלא סמלי. אני הייתי כבר נשואה למי שהיום סבא שלך, שהיה באותה תקופה סטודנט לרפואה. שנינו לא קיבלנו משכורת. אז איך מסתדרים? היו לנו משפחות מקסימות ותומכות שבעזרתם הצלחנו להתמודד. ערכים חשובים שמשמעותיים היו להורינו ומועברים גם אליכם הם: המשפחתיות, הנתינה ואהבה ללא תנאי.

כיצד הכירו סבתא שרה וסבא רמי

סבא רמי ואני נפגשנו בבית הספר התיכון בקריית מוצקין, זה היה בכיתה י"א, מגמה ביולוגית. שנינו למדנו באותה כיתה וצברנו חוויות לרוב. התחלת ההיכרות ביננו התרחשה בסיור גדנ"ע בשנת 1971. במהלך הסיור בנינו את "הבית" הראשון שלנו בצורת אוהל. את מספר הטלפון שלי בן זוגי רשם על כף ידו, אימא שלו אמרה שהוא לא שטף את היד שבוע. היינו חברים במשך ארבע שנים לפני שנישאנו. היו אלו ארבע שנים מאוד אינטנסיביות: גרנו קרוב זה לזה, נפגשנו כל יום בבוקר בבית הספר ואחר הצהרים באחד הבתים או בבילוי משותף. עוד כשאנו צעירים ואוהבים בני 20, נישאנו. את החתונה ערכנו ברחבת הבריכה של מלון קרלטון בנהריה. למזלנו היה זה יום נעים, לעומת היום. למחרת בו נורו רקטות מלבנון ונפלו כ- 100 מ' מהמלון. בננו הראשון, אביך, נולד ארבע וחצי שנים אחר כך.

חפץ שעבר מדור לדור – השעון של סבא רבא

השעון היה של אבא של סבתא שרה (שאיתה אני עושה את התוכנית). הוא ענד את השעון ביום שבו הוא נהרג, ב- 13 לדצמבר 1967. בעת שירותו במילואים בצבא השעון פסק מלכת (הפסיק לעבוד) בשעה בה הוא נפגע.

מתכון להכנת צ'ולנט של סבתא שרה – המאכל האהוב על הנכדים 

הכנות ערב מראש:

לבשל 8 ביצים במשך 10 דק'

250 גר' שעועית לבנה קטנה

500 גר' גריסים

10 תפוחי אדמה בינוניים

2.5 ק"ג, בקר מחולק ל 2 גושים

2 בצלים לבנים קלופים ופרוסים דק

מלח, פלפל שחור, פפריקה כף אבקת  מרק עוף, כף סילאן.

לסיר גדול ורחב שופכים מעט שמן, רק כדי כיסוי עדין של התחתית. מעל מניחים בצל פרוס עד כיסוי התחתית. מניחים את השעועית, תפוחי האדמה, הבקר ולבסוף את הגריסים. מוסיפים מרק עוף, פפריקה. פלפל שחור מלח וסילאן. ממלאים מים רותחים עד כיסוי ועוד כס"מ אחד מעל המרכיבים. מבשלים על הכיריים עם מכסה כשעה ברתיחה קלה. מוסיפים את הביצים המבושלות ומכניסים לתנור במצב אפייה למשך כל הלילה ועד למחרת בצהריים. בבוקר חשוב לבדוק שהתבשיל לח.

סרטון תיעוד: סבתא שרה מספרת על ילדותה

השירים האהובים עלינו

השיר האהוב על סבתא שלי: "קחי לך", ריטה ומשי קליינשטיין

השיר האהוב על תמיר:  believer של Imagine Dragons

הזוית האישית

סבתא: היה תענוג אמיתי להשתתף בתכנית עם נכדי תמיר, שגילה התעניינות בסיפורים שלי, היה כיף לספר לו ולשתף.

תמיר: היה לי כיף לבלות יותר זמן עם סבתא שלי.