מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, שרה, נולדה בשנת 1947 – שנה לפני קום מדינת ישראל.

"נולדתי להורים שעלו מפולין בשנת 1934" – סבתא מספרת, "ההורים שלי היו חניכים בתנועת השומר הצעיר שמטרתו הייתה לעלות לארץ ישראל ולהקים קיבוץ." סבתא שרה נולדה בטבריה בבית החולים הסקוטי, ובתעודת הלידה שלה כתוב שהיא נולדה בפלשתינה. אחרי הלידה סבתא שרה לא גדלה בבית עם הוריה אלא בבית התינוקות של הקיבוץ עם תינוקות אחרים בגילה. לאחר מכן סבתא עברה לפעוטון בחברת ילדים בני גילה. סבתא שרה גדלה בבית ילדים בקיבוץ "דן", הקיבוץ שהוריה הקימו.

הילדים שגדלו בקיבוץ לא גדלו עם ההורים שלהם. כל קבוצת גיל גרה במבנה משלה (כמו פנימייה), במבנה היו חדרי שינה, חדר אוכל, כיתת לימוד, מקלחות, שירותים וחצר למשחקים, כל חייה של סבתא שרה היו בבית הילדים.

סבתא שרה כתינוקת

בבית הילדים הייתה מטפלת שטיפלה בכל ילדי הקבוצה (כ-18 ילדים) והיה מחנך לקבוצה, וכך עם השנים היא הגיעה לכיתה א'. מכיתה א' עד סוף כיתה ו' סבתא עם כל שאר הילדים חיו בבית ילדים. מי שהיה אחראי על הילדים היו המחנך והמטפלת, מרגע שהילדים קמו בבוקר ועד 4 אחר הצהריים הם היו בבית הילדים, למדו, אכלו, התקלחו והכינו שיעורי בית.

משעה 16:00 עד שעה 19:00, כל ילד הלך לבית של ההורים שלו, אלו היו שלוש שעות בחיק המשפחה. בשעה שבע בערב ההורים החזירו את הילדים בחזרה לבית הילדים. כשחזרו לבית הילדים קיבלה אותם מטפלת, אכלו ארוחת ערב והלכו לישון (בלי אבא ואמא). "המטפלת באה לומר לכולם לילה טוב ונשארנו לבד בלי אף אחד. לפעמים פחדנו כשהיינו לבד בחושך, היו תנים שייללו והפחידו את כולנו, תמיד בכינו ואף אחד לא בא." כל זה היה על מנת שחברי הקיבוץ יוכלו לעבוד ולפתח את הקיבוץ. לצורך כך היו מוכרחים לשמור על הילדים ולכן היו בתי ילדים. בקיבוץ היה חדר אוכל גדול עם מטבח שבו אכלו כל חבריי הקיבוץ, ובמטבח הכינו אוכל לילדים והמטפלות היו מביאות את האוכל מהמטבח לבתי הילדים.

סבתא בקיבוץ עם הילדים

"מכיתה א' עד סוף כיתה ו' נקראנו חברת הילדים, מכיתה ז' עד כיתה י"ב עברנו ללמוד במוסד החינוכי, שם בקיבוץ "דן". בחברת הילדים היה לנו מורה ומטפלת שדאגו לנו, אבל במוסד החינוכי היו לנו מורים חדשים, מחנך חדש ומטפלת חדשה. במוסד החינוכי גרנו בבית גדול ושונה מזה שהיה לנו קודם. היה בו את כל מה שהיינו צריכים חוץ מחדר אוכל, חדר האוכל היה משותף לכל התלמידים שהיו בבית הספר מכיתה ז' עד י"ב. כשלמדנו במוסד החינוכי ראינו את ההורים שלנו, אבל הפעם לקצת יותר זמן מהזמן שהיה לנו כשהיינו קטנים יותר. תמיד חזרנו לישון בבית הילדים שלנו".

שם גם סבא שלי, סבא אלי, התאהב בסבתא שרה. הם היו חברים למשך שנים רבות ואז הם התחתנו, והם ביחד עד לעצם היום הזה. בסוף כיתה י"ב סבתא התגייסה לצבא לחיל התותחנים. אחרי שסבא וסבתא סיימו את הצבא הם התחתנו, ואבא שלי אבא עמית נולד.

החתונה של סבתא שרה וסבא אלי

הזוית האישית

אסף וסבתא שרה: החוויה הייתה נפלא ונהנינו מאוד בתהליך. רצינו לאחל אחד לשנייה את הטוב ביותר.

סבתא שרה בבר המצווה של אסף שהייתה לפני מספר חודשים (2021)