מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי לבנה מכיוון שכאשר נולדתי הייתה בבית החולים מישהי שקראה לבתה לבנה, והשם הזה מצא חן בעיני אימא שלי. פירוש השם "לבנה" הוא "ירח" והשם הזה התאים לי כיוון שצבע העור שלי לבן מאוד. שם משפחתי לפני הנישואים היה ששון ופירושו שמחה. כשחקרתי את שם משפחתי, גיליתי שהמשורר והסופר סמי מיכאל הוא קרוב משפחה שלי, וזהו כבוד גדול. שם המשפחה שלי כיום הוא אליאס.

הוריי עלו מעיראק בשנת 1951. אני נולדתי בארץ בשנת 1952 בעיר תל אביב, בבית חולים פרטי ברחוב יהודה הלוי. בילדותי גרתי ברמת גן ולמדתי בבי"ס "המנחיל". גרתי ליד קולנוע רמת גן, בלב העיר רמת גן ליד תחנת המשטרה. רמת גן נקראה בעבר "עיר גנים" כי היא הייתה מלאה בגנים ואני גם גדלתי ליד גינה גדולה. אני זוכרת שהיה שם פסל של דב גרונר ורחבה ענקית למשחקים.

כשהוריי עלו לארץ, היה להם קשה קצת כלכלית כיוון שהיינו חמישה ילדים. אבי קנה חנות ירקות עם שותף והוא עבד כירקן עד שהזדקן. אמי גידלה אותנו, היא תפרה לנו בגדים, חיכתה לנו שנחזור מבית הספר, ורק אחרי שגדלנו היא עזרה לאבא שלי בחנות.

עם נכדיי

ילדות, נערות, צבא ונישואין

המקצועות שאהבתי ללמוד בבית הספר היו תנ"ך ולשון. אחר הצהריים אהבתי לשחק עם חברותיי במגרש שבשכונה. שיחקנו בעיקר מחניים, קפיצה על חבל, קפיצה בגומי וקלאס. בסופי שבוע היינו מבקרים את הדודים והייתי משחקת עם האחים שלי. התחביב שלי היה לשיר והייתי במקהלה של בית הספר. המאכל האהוב עליי בתור ילדה היה קובה. אני זוכרת סיפור מצחיק מילדותי שאימא שלי שמה לי את השן הראשונה שנפלה לי מתחת לכרית, וחשבתי שבאמת פיית השיניים שמה לי במקומה מתנה. את בת המצווה שלי חגגנו באולם הספורט של בית הספר. אימא שלי תפרה לי שמלה מאוד יפה, והיו באירוע בעיקר ריקודים וכיבוד.

אני לא שירתי בצבא, אלא התנדבתי לגדנ"ע.

אני בגדנ"ע

הכרתי את בעלי, סבא יוסי, בגיל צעיר. התחלנו לצאת יחד עם חברים ואהבנו לראות סרטים בקולנוע. אחרי תקופה שהיינו חברים, הוא שאל אותי אם אני רוצה להתחתן איתו והביא לי טבעת יפה. הכרנו את המשפחות והלכתי לבחור שמלת כלה ברחוב דיזינגוף שבתל אביב. בחרתי שמלה מאוד יפה ואחר כך הלכתי עם גיסתי לסידור שיער. ביום החתונה איפרו אותי והיה ממש כיף. את ירח הדבש שלנו חגגנו באילת. טסנו לשם במטוס וזאת הייתה הפעם הראשונה שלי במטוס.

יום נישואינו

התחתנתי בגיל מוקדם, ובגיל 20 כבר הייתי אימא. כשהתחתנו עברנו לגור בגבעתיים, ואחרי כמה שנים עברנו שוב לרמת גן. יש לי שלושה ילדים: אבי, מיכל ויעל. תמיד רציתי שלושה ילדים ואני מאושרת ממה שיש לי ומהנכדות שלי. היום אני עובדת כמנהלת חשבונות בחברה לשיווק ירקות ופירות. אני אעבוד עוד כמה שנים ואז אפרוש לפנסיה.

סיפור משמעותי בחיים של סבתא

האירוע המשמעותי שקרה לי בחיי הוא הלידה של בתי יעל. כששמעתי שיעל בהריון עם תאומות, השמחה הייתה גדולה, אבל יעל ילדה קצת לפני הזמן והנכדות שלי נולדו פגיות. הן היו בבית החולים שלושה חודשים וזאת הייתה תקופה מאוד מאתגרת וקשה. למרות הדאגה והלחץ, קיבלנו שתי נכדות מדהימות, שגדלו פשוט לתפארת. אני שמחה שהן הגיעו לגיל הזה ואפילו מראיינות את סבתא.

אני שומרת תליון מיוחד, שקיבלתי מאימא שלי והוא עובר מדור לדור. זהו תליון מיוחד שתולים לתינוק שנולד בעגלה נגד עין הרע. את התליון הזה תלינו גם על העגלה של הנכדות שלי.

הזוית האישית

גלי: נהניתי לראיין את סבתא לבנה. היה מעניין לכתוב את העבודה וגיליתי דברים שבכלל לא ידעתי על סבתא.

סבתא: היה לי כיף לענות לגלי על השאלות ולספר לה חוויות חשובות מהעבר שלי. אני גאה בגלי על העבודה והמאמץ שהיא השקיעה.