מאגר סיפורי מורשת

הנכדה נויה אברג'ל מתעדת את סיפורה של סבתא רות סעדה ביטון.

סבתא רות נולדה בעיר מרקש שבמרוקו בשנת 1948 להוריה משפחת דהן, לסבתא רות, אנו הנכדים קוראים "ממה" לפי בקשתה. ממה נולדה וגדלה במרוקו בבית פשוט וצנוע. אמה הייתה צעירה מאד, ואילו אביה היה מבוגר מאד. חייה של ממה לא היו פשוטים, היא נולדה לבית בו נולדו תשעה ילדים, אך מתוכם נשארו שלוש בנות בלבד, שאר אחיה נפטרו בעודם ילדים קטנים.

מותם של אחיה גרם לקושי רב במשפחה, אך סבתא רבתא, רחל דהן, דאגה תמיד לשלומן של בנותיה וניסתה לשמח אותן בכל הזדמנות.

אספר בקצרה, כי סבתא רבתא רחל, בעקבות מות ילדיה, הלכה קילומטרים עצומים ברגל למקום מנוחתו של הצדיק, רבי דוד ומשה, התפללה והתחננה על קברו וביקשה ממנו, שישמור את שלושת בנותיה הקטנות בחיים. היא התחייבה כי תעשה לזכרו כל שנה הילולא. ואכן, כך היה, שלושת בנותיה נשארו בחיים. ממה רות היא אחת מהבנות. עד ליום מותה סבתא רבתא שלי, רחל, שמרה את הבטחתה, ובכל שנה היא עשתה סעודה והילולא לכבודו של הצדיק..

ממה, הסבתא שלי, למדה במרוקו בבית הספר "בית רבקה" חב"ד ונישאה לסבא שלי רבי אברהם ביטון שהיה תלמיד בישיבת חב"ד "אוהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" במרוקו. סבא וממה התחתנו בברכתו של הרבי וחתונתם נערכה בישיבה של סבא בראשות שליח חב"ד במרוקו, הרב ר' שלמה מטוסוב. ובשנת 1963, מיד לאחר חתונתם עלו סבא וממה ארצה והתיישבו בנהריה.

ביום חתונתם בהשתתפות הרב מטוסוב שליח חב"ד במרוקו

עם עליתם הם גרו במעברה, התנאים במעברה היו קשים מאוד והקליטה הייתה  לא פשוטה, הם עברו בארץ מלחמות, אך ברוך ה' תמיד שמרו על רוח טובה ,אמונה וביטחון בה'. לימים הם עברו לעיר נשר שם סבא כיהן כראש מועצה דתית במשך 32 שנים. בארץ הקודש נולדו להם תשעה ילדים ואמי היא בת הזקונים שלהם .

סבא תמיד שמר על קשר עם הרבי, ואף תרגם לו ספר קבלה מערבית לעברית, הספר, שסבא שלי תירגם, נמצא עד היום בספריה הפרטית של הרבי. זכות גדולה היא למשפחתנו, זכיתי לסבא וסבתא צדיקים. סבתא תמיד דאגה להשריש בנו את כל שמות הצדיקים הגדולים, אמונת חכמים ובטחון בה'!

ביום הנישואים

הזוית האישית

נויה אברג'ל: נהניתי מאד לראיין את סבתא ולשמוע את סיפור חייה המרתק. למדתי על חייה המורכבים והלא פשוטים במרוקו , ואני שמחה על היותי נכדתה אני מאחלת לסבי וסבתי בריאות, אושר, שמחה, אריכות ימים ושיראו נחת מכל יוצאי חלציהם.