מאגר סיפורי מורשת

שמי ג'וליה בן דוד, שם המשפחה שלי לפני הנישואים הוא ואתורי. נולדתי בשנת 1944 בארץ לוב בעיר טריפולי. אמי שרינה ז"ל לא עבדה בחייה היא גידלה אותי ואת אחיי. אבי ויקטור (צ'צ'ו) ז"ל הייתה לו מסעדה בטריפולי.

אני הגדולה מבין שבעה אחים, אני ואחותי נולדנו בלוב ועלינו יחד עם ההורים לארץ ישראל בשנת 1949 בגלל אהבתנו אליה.. ציונות… ואז ההורים שלי ילדו בארץ עוד חמישה אחים בנים. עלינו באונייה ארצה והגענו למעברה בפרדסיה שבבית-ליד, המצב הכלכלי היה קשה והיינו עניים.

למדתי בבית ספר בפרדסיה עד כיתה ד'. מכיתה ד' עזרתי לאבא שלי להתפרנס ועבדתי, אבא שלי פתח מסעדה טריפוליטאית גם בפרדסיה ועזרתי לו במסעדה. לאחר מכן אבא שלי קנה בית בקריית נורדאו ובשוק נתניה גם פתח את מסעדת צ'צ'ו ואני הייתי יד ימינו. המסעדה עד היום אצל משפחתנו ברוך ה'.

כשעבדתי במסעדה בעלי ז"ל היה בא לשבת לאכול אצלנו וככה הכרנו ונפגשנו והתחתנו ונולדו לנו ששה ילדים שלושה בנים ושלוש בנות. לבן השני שלי קראתי ויקטור על שם אבי ז"ל. יש לי עשרים וששה נכדים ברוך ה' ואני לא עבדתי, אני גידלתי את ילדיי ובעלי היה בנאי.

היום בגלל הקורונה אני בבית נזהרת ולא יוצאת. אבל ב"ה כבר המציאו את החיסון ואני מרגישה כבר יותר בטוחה בעז"ה אני מקווה, שלאט לאט העולם יחזור לשגרה ואז אוכל להיות עם משפחתי ולהנות מכל יוצאי חלציי.

הזוית האישית

אביה בן דוד: היה ממש מהנה וכיף, זמן איכות עם סבתא, גיליתי דברים חדשים עליה שלא ידעתי קודם לכן.