מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיבור גורלי

סבא וסבתא שלי בחתונה שלהם
סבא שלי ואני בחתונה של האחיין שלו
הסיפור המטורף על הקשר המפתיע בין המשפחות של סבא וסבתא שלי

שמי ניסים אסא, נולדתי בשנת 1946, בעיר ימבול שבבולגריה, להורי: אנרי ודורה אסא ז"ל.

ילדותי הייתה בעיר ימבול. עם תום לימודי התגייסתי לשירות הצבאי. שרתי בחיל התותחנים של צבא בולגריה. עם תום השירות הצבאי בבולגריה, המשכתי לימודי אוניברסיטת סופיה. בשנת 1994 עליתי לישראל. הייתי בעל חנות ומנהל מפעל טקסטיל. היום אני פנסיונר ומשתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם נכדי ניב. מתוך הסיפורים הרבים שספרתי לו, בחר ניב  בסיפור על ההכרות שלי עם סבתא שלו.

סיפורו של סבא ניסים על ההכרות עם סבתא

אני כאן כדי לספר לכם איך סבא שלי פגש את סבתא שלי? ואיך המשפחות שלהם קשורות בקשר לא ידוע וארוך שנים?

הסיפור התחיל עם סבא רבא שלי, אבא של סבא שלי אנרי. בתקופת מלחמת העולם ה-2 בולגריה נלחמה לצד הגרמנים ויהודי בולגריה נשלחו למחנות עבודה בתוך בולגריה. אנרי לא היה יוצא דופן ונשלח למחנה יחד עם אחיו. הוא ברח מהמחנה ופעל לצד הפרטיזנים. לפרטיזנים הייתה תמיכה עממית גבוהה מול המלך והממשלה השנואה, אבל לעזור לפרטיזנים היה לא חוקי. כל אזרח שנתפס מסייע לפרטיזנים נשלח עם משפחתו למחנות.

לילה אחד אנרי הגיע לכפר קטן במרכז בולגריה בשם וורן וכשהגיע לשם פגש באיש בשם גאורגי, באשתו סטנקה ובבנם בן ה-15 קוליו. הוא ביקש מהם מקלט וארוחה והם התחילו בעבודה. גאורגי צלה סטייקים ובשר, סטנקה הכינה סלט ופירה וקוליו הכין מיטה במרתף ועזר בכל דרך שיכל.

ואז באמצע הלילה, ממש כשהם סיימו להכין הכל החל סיור משטרה באזור. האוכל נזרק לפח או לכלבים, אנרי הוחבא בערימת עץ עם שבבים ספוגים בנפט, כדי שהכלבים לא יאתרו אותו ושאר המשפחה העמידה פנים שהם לא יודעים מה קורה. אם הם היו נתפסים כעוזרים לפרטיזן ובמיוחד פרטיזן יהודי, זה יה גזר דין מוות!

למזלם של כולם אנרי לא נמצא והשוטרים עזבו. אנרי הודה להם, הבטיח שלא ישכח אותם ונמלט אל ההרים. מאוחר יותר חבר לסובייטים ועזר לשחרר את סרביה מהגרמנים וחזר לבולגריה לאחר שנפצע. הוא פגש באמו של סבי, דורה ולאחר שחזר לבית הוריו נולד לו ולאשתו בנם הראשון, סבא שלי ניסים.

את ילדותו, ניסים העביר בעיר סופיה ולאחר הצבא למד במגמת הנדסת טקסטיל באוניברסיטת סופיה. כחלק מלימודיו הוא היה צריך לנסוע לכפר אחד לעזור בעבודות החקלאות. במהלך העבודות האלו פגש בבחורה בשם סטנקה "טניה" צ'לקובה והם התחברו מהר מאוד. הם גילו שהם לומדים באותה מגמה, שהיא מהכפר בו הם עובדים והיא גרה אצל דודתה ליד הקמפוס בסופיה.

כשהם חזרו לסופיה נזכר סבי, שלא לקח את הכתובת שלה בסופיה. הוא חיפש אותה בכל רחבי אזור הקמפוס ובבית האחרון שחיפש אותה הוא מצא אותה. לאחר תקופה ממושכת שיצאו היא גילתה שהיא בהיריון ובמרץ 1972 הם התחתנו.

הסיפור נהיה מעניין כשמתגלה שהוריה של טניה נפגשים בפעם הראשונה עם הוריו של סבא שלי, ועוד יותר מעניין, כשמתגלה שאביה של טניה הוא קוליו וסבה הוא גאורגי, אותם אנשים שהצילו את חייו של אנרי לפני כ- 27 שנים.

 סבא וסבתא של ניב ביום חתונתם

תמונה 1

אנרי היה מאושר עד הגג כשגילה את משפחתה של כלתו וגאורגי האמין שבאותו לילה המשפחות שלהם נקשרו בקשר מיוחד לכל החיים ועד היום הסבים שלי מאמינים בזה. חצי שנה לאחר החתונה נולדה להם בת, דורה והיום זו אימא שלי.

הזוית האישית

ניב משאט: אני וסבא שלי נהנו מאוד מתכנית הקשר הרב דורי. אני נהניתי להקשיב לסיפורים של סבא שלי (הוא סיפר יותר מאחד) וללמוד את הסיפור הזה על ההיסטוריה המשפחתית שלנו. סבא שלי שמח לחלוק איתי את הסיפורים שלו אחרי כשנה שלא נפגשנו. הרגשנו שמחה וקרבה גדולה יותר כשדיברנו ואנחנו מאוד שמחים לחלוק את הסיפור הזה עם העולם.

מילון

צאר
מלך

ציטוטים

”הימים הכי מאושרים בחיי היו: כסבתא שלך הסכימה להתחתן איתי, כשהפכתי לאבא בפעם הראשונה והשנייה, כשהילדים שלי התחתנו וכשהפכתי לסבא.“

הקשר הרב דורי