מאגר סיפורי מורשת

סבתא פרידה חנה קלמנוביץ שיתפה את נכדותיה, פערלה פרידמן ואסתי גלדצילר, בסיפור חייה.

שמי הוא פרידא חנה קלמנוביץ לבית משפחת ברנע ואני קרויה על שם סבתי ע"ה. נולדתי בשנת 1959, תשי"ט בבית-הרפואה ברמת -גן.

סיפורי התרחש כשהייתי בת 14 ולמדתי בתיכון. באותה תקופה, בשנת 1973 פרצה מלחמת יום-הכיפורים. המלחמה גבתה קרבנות רבים מקרב חיילינו, שנלחמו בכל החזיתות מול ארצות ערב. במהלך כל המלחמה ניקרה במוחי המחשבה: "איך זה יכול להיות? שאלוקים מרשה שחיילים ימותו?!" המחשבה הזאת הטרידה אותי מאוד באותה תקופה.

באותה תקופה השתתפתי בתנועת הנוער הנקראת "צופים". בתנועה שלנו היה נהוג לקיים פסטי. כל הילדים היו עושים מופע, עם שירים ולחנים, הצגות וריקודים ולזה קראו – פסטי. זו הייתה מן תחרות שהמופע המוצלח ביותר שהתמודד והגיע למקום הראשון היה זוכה בגביע. כמובן. שכל מתמודד רצה לזכות להגיע למקום הראשון …

גם אני השתתפתי בתחרות. חיברתי שיר והלחנתי לו מנגינה, שמו של השיר היה: "אלוקים שלי". התוכן של השיר היה: "הקב"ה, אל נא תעמוד מנגד, וכמובן שלא ימותו חיילים משלנו." וב"ה זכיתי במקום הראשון בתחרות!! למרות שכולנו לא היינו דתיים האמנו בה'.

אחרי המלחמה עזבתי את הארגון והצטרפתי לתנועת הנוער "בני-עקיבא". מכאן בעצם התחלתי את תהליך החזרה בתשובה שלי.

היום ב"ה אני אימא ל-10 ילדים וסבתא ל-48 נכדים מתוקים! כן ירבו.

הזוית האישית

סבתא חנה: שמחתי להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי עם שתי נכדותיי המקסימות, פערלה ואסתי.

סבתא ונכדותיה פערלה ואסתי