מאגר סיפורי מורשת

זה סיפורה של משפחת זלמן, משפחה שהייתה ענפה בפולין ואשר לחלק גדול ממנה לא האיר המזל פנים ונספתה בשואה. אך סיפורנו מתייחס לענף המשפחתי אשר הגורל בדרכיו המוזרות קשר אותו לקדימה. יעקב זלמן ובנו בן ציון החי כיום בקרבנו.

יעקב נולד בפולין בשנת 1910, שירת בצבא הפולני

 

בין השנים 1929-1931 והיה ציוני בנפשו למרות עובדת היותו בן למשפחה דתית מאוד.

 

בשנת 1934 ניצל את משחקי המכבייה הראשונים שנערכו בפלשתינה ועלה ארצה כספורטאי מן המניין. זו הייתה דרך לעקוף את הצורך בסרטיפיקט (תעודת כניסה לארץ) מהבריטים.

 

בארץ כמו רוב העולים של אז עבד בעבודות בנייה וסלילה, בד בבד הצטרף לארגון ההגנה בו שירת בתפקידים שונים, בין היתר כאשר הקימו את משטרת היישובים במאי 1936 עקב המרד הערבי הגדול הוצב כנוטר בקדימה.

 

מסדר בוקר בקדימה 1936

 

 

מטווח בקדימה

 

כשדעך המרד בשלהי השנה הועבר יעקב מקדימה לתפקידים אחרים

כאשר הוא מצויד במכתב הוקרה מועד המושב.

 

בשנת 1941 נישא יעקב לבחירת ליבו פולה לבית וינשטיין, אשר עלתה ארצה בשנת 1939 מספר חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. בנם הראשון בן ציון נולד בתל-אביב בשנת 1942. האב יעקב המשיך בתפקידיו ובפרנסת המשפחה, בין היתר הושתל כמלצר במועדון הקצינים הבריטים ברחוב הירקון שבתל-אביב. שם הוטל עליו לפקוח עיניים ובפרט אוזניים. כמו כן עבד בלילות במפעל נשק מאולתר אשר היה ממוקם אף הוא ברחוב הירקון במרתף של בית חרושת לעורות, הגישה למרתף הייתה אפשרית על ידי הזזת אחת ממכונות המפעל.

 

ראוי לציין שפעילות זו נעשתה מתחת לאפם של הבריטים כיוון שהמפעל ממוקם היה בסמוך למפקדה שלהם (במידה וזוכר אני נכון המקום כונה "הבית האדום").בזמן מלחמת השחרור אשר פרצה ב- 1948 חיה משפחת זלמן ברחוב פרץ חיות 25, בדיוק בגבו של בית חירות (בית מרכז הליכוד של היום). האם פולה ובן ציון שהיה בן יחיד עדיין השתמשו במקלט הרחב של בית ז'בוטינסקי לתפוס בו מכסה בזמן ההפצצות התכופות שהיו מנת חלקה של תל-אביב יומם ולילה.      

 

האב יעקב כדרכו היה טרוד בעיסוקיו, בן ציון אז בן 6 היה מתחמק לעיתים מהמקלט החוצה עם עוד מספר ילדים כדי לספור את הפצצות אשר נשרו מהמטוסים, וכמובן לנסות לאתר ולראות את הפגיעות. אחת מהן אשר הרשימה במיוחד הייתה פגיעה ישירה בסוס אשר משך עגלת קרח בפינת הרחובות קינג ג'ורג' ומכבי, הסוס מת במקום והיה שרוע על הכביש, באותה תקרית נפצע גם אביו של בן ציון אשר בדיוק באותה שנייה עבר שם כשהוא רכוב על אופניו. יעקב הועף למרחק עשרות מטרים ממקום הפגיעה ונפצע, בן ציון ראה זאת. 

 

תקרית נוספת הזכורה באופן מיוחד הייתה כאשר אניית הנשק אלטלנה עגנה  מול חופי תל אביב, אזעקה הושמעה ברחבי תל אביב וכאשר בן ציון ואימו מהרו למקלט מחשש להפצצה נוספת קיבלו את פניהם  אנשי ההגנה והפלמ"ח  עם נשק שלוף והורו לכל הבאים להניח ידיהם על ראשם ולהיכנס למקלטים. היה זה מחזה סוראליסטי לראות נשים ילדים ומעט גברים מאוימים על ידי אחיהם הלוחמים. (בדיעבד חששו הלוחמים מתגובות אלימות של אנשי האצ"ל , הוא ארגון צבאי לאומי).                                                     

 

בשנת 1949 עם תום המלחמה נולד אחיו של בן ציון, אלישע.  בן ציון גדל בתל אביב, ילדותו של בן ציון עברה עליו כאשר הוא צופה בקנאה רבה  על הפעילויות השונות שהתרחשו סביב המנדט הבריטי ולאחר מכן קום המדינה, מלחמת השחרור ותקופת הצנע, (התקופה שבה חילקו לתושבים תלושים בכדי לקנות מזון ).

 

בגיל 10 עברה משפחתו לרמת גן שם סיים את בית הספר היסודי, בפרק חייו הרמת גני הצטרף לתנועת הנוער העובד קן בורוכוב, קבוצת אורים. זו הייתה תקופה אחרת, בן ציון וחבריו חשבו על הגשמה וחקלאות, עול המדינה הצעירה רבץ על כתפיהם. עם סיימו את לימודיו היסודיים עבר ללמוד בבית הספר החקלאי כנות, מכנות עבר לקיבוץ גבעת חיים איחוד שם גמר את בית הספר התיכון.

 

מכיוון שהיה הצעיר בכתה וכל חבריו עמדו להתגייס לצה"ל בן ציון השיג את חתימת הוריו והתגייס גם הוא כאשר הוא בן 17 בלבד. הייתה לו התלבטות קלה, גרעין ערבה אליו השתייך ואשר יועד לרדת להשלים את קיבוץ עין גדי במסגרת חטיבת הנח"ל או…הוא התגייס לצנחנים ועשה את שירותו בגדוד 890.

 

במשך השירות נפצע בן ציון קשה בצניחה ושכב תקופה ארוכה בבתי החולים תל השומר ואסף הרופא שם גם קיבל את תעודת השחרור. תם פרק!

 

כעשרים שנה נעדר בן ציון מהארץ וישוב אליה בשנת 1983, ולקדימה בשנת 2006. ועל כך בפרק הבא!

 

בשנת 1965 יצא בן ציון לאירופה כאשר התוכנית היא טיול של שישה חודשים ביבשת ולאחר מכן השתלמות בת חצי שנה במפעל יצור של מתקני מיזוג אוויר בגרמניה, ההשתלמות תוכננה על ידי החברה בה עבד בן ציון בארץ. היה זה משהו דומה לטיולי התרמילאים של היום. לאחר ששת חודשי הטיול ועקב תקרית מסוימת ששת חודשי ההשתלמות ירדו מן הפרק ובעקבות פגישה עם חבר אשר נישא לבחורה דרום אמריקאית המשיך במסלולו לארצות הברית ומשם לאחר סיור מחוף לחוף ברכב הגיע לוונצואלה. בוונצואלה נשאר עקב הנסיבות 18 שנים רצופות.      

 

בשנת 1968 נשלח על ידי מקום עבודתו בוונצואלה לאירופה ללמודים וקורסים שונים בגרמניה, הולנד ואנגליה המטרה הייתה ללמוד את כל הידע הנחוץ בכדי להקים בחברה בה עבד בקראקס את מחלקת ההפצה והשרות למכונות אלקטרוניות מסוימות, בגרמניה פגש את מי שתהייה אשתו אינגה. הם נשאו נשואים אזרחיים בלונדון לאחר שבועיים של הכרות. אינגה הסתלקה מביתה בחשאי, את החופה העמידו בוונצואלה.

 

בשנת 1976 אימצו בארגנטינה את בנם הראשון מישל. בשנת 1978 שוב אימצו בארגנטינה את בתם השנייה תמר. פולה אמם של בן ציון ואלישע נפטרה בארץ בשנת 1980, האב יעקוב נפטר גם הוא בארץ בשנת 1982. בוונצואלה המשפחה עשתה חיל בעסקים, עובדה זו אפשרה לזוג בן ציון ואינגה לתת ביטוי לאהבתם הרבה לאמנות והחלו ברכישות ובניית האוסף אשר נמצא ברשותם.

 

בשנת 1983 עלתה המשפחה ארצה והתמקמה בעיר רעננה. מישל היה בן שבע ותמר בת ארבע. בן ציון המשיך את עסקיו בדרום אמריקה כאשר הוא נוסע כחמש פעמים בשנה לדרום ונעדר מהארץ  כשישה חודשים כל שנה, כך במשך 20 שנה.

 

בשנת 2001 נישא מישל לאודליה מבית אבאיאן בת קדימה, בדיוק שנה אחריהם נישאה אחותו של מישל תמר עם בחיר לבה משה לוי. להם שני ילדים לנוי ועידן והם מתגוררים בהוד השרון. מישל ואודליה ילדו את זיו ומיד אחריו בהפרש של 11 חודשים נולדו התאומות הזהות אגם ושקדהם מתגוררים היום בקדימה וגרמו במישרין לכך שבן ציון ואינגה יבנו את ביתם החדש בקדימה, ממש צמוד לביתם של מישל ואודליה.

 

מבחינתו של בן ציון  זו מעין סגירת מעגל , אביו יעקוב היה כאן לפני שבעים ואחד שנים ועתה לאחר גלגולים רבים ממוקמים הבן בן ציון הנכד מישל והנינים זיו אגם ושקד גם הם בישוב. עקב עלייתו לשלטון של הוגו צ'בס  נשיא ונצואלה שונתה התמונה הכלכלית והחברתית במקום ובן ציון נטש את עסקיו שם. כיום הוא עובד על הקמת גלריה לאמנות בקדימה כאשר האוסף הפרטי ישמש כבסיס לפעילות כלכלית וחינוכית . 

 

 

קשר רב דורי,  2006

מובילת תכנית אילת שחק