מאגר סיפורי מורשת

שמי שרי, גדלתי במשפחה בת שמונה נפשות, כשאני בת רביעית במשפחה. גרנו בדירת שני חדרים בשכונת קפלן בכפר סבא. היה קשה ולא היה מקום.

בשנת 1958 בזמנו הרחובות לא היו סלולים, שירותים ומקלחת היו מחוץ לבית. כשהתקלחנו מחוץ לבית היה קפוא. בחורף היינו מחממים את הבית עם תנור נפט. התנור מאוד עזר לנו כשהיינו יושבים לידו שעה, התנור חימם אותנו. היינו עוזרים להורים כשהם היו בעבודה בטיפול באחים הקטנים. למדתי בבית הספר היסודי עד כיתה ח' ולאחר מכן למדתי בקורסים לפקידות. לאחר שעות הלימודים היינו משחקים כל ילדי הרחוב קלאס, דג מלוח, חבל, מחניים, דלגית, היינו מאלתרים הצגות ועוד. זה היה מאוד כיף.

בית הספר היה מרוחק מהבית ב- 20 דקות הליכה, היו פעמים שהגענו לבית הספר רטובים מהגשם. היו פעמים שהגענו לבית ספר מזיעים מהחום.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים הגבול עבר בין קלקיליה לכפר סבא ואני גדלתי בשכונת קפלן שהיא מאוד קרובה לגבול. היו שומעים ממש מקרוב את כל קולות הירי, ההפגזות והאזעקות שהיו במלחמה. כשחזרנו מבית הספר ברגל, נפל פגז בשכונה וזה היה אירוע מפחיד ומבהיל. מיהרנו מאוד ורצנו להגיע הביתה כדי להסתתר בשוחות שחפרנו בחצר וכך שנוכל להסתתר בהן, הן היוו עבורנו כמקלט. היינו מסתתרים שם עד שהיה אפשר לצאת וזו הייתה חוויה שהיא חקוקה בזיכרוני עד היום ובתור ילדים זה דבר שקשה להתמודד איתו.

בגיל 18 התחתנתי עם סבא של דנה, נכדתי, והחתונה היתה מאוד יפה, הגיעו כל המשפחה המורחבת של שני הצדדים והייתה שמחה רבה. נהניתי מאוד והיה לי מאוד כיף. בגיל 19 לא הייתי בצבא, כי ילדתי את אימא של דנה, אבל מאוד רציתי לשרת וזה היה חלום ילדות. במשך השנים ילדתי את האחיות של אימא של דנה.

הזוית האישית

דנה: היה לי מאוד כיף לשמוע ולהקשיב לסבתא שלי מספרת את הסיפור.

סבתא: נהניתי מאוד שהנכדה שלי הקשיבה והתעניינה ושאלה שאלות.