מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי זאבי בן לטורי ושפרה נולד בקיבוץ השומר הצעיר "שריד" בתאריך 9.8.1935 שם הוא גדל והתחנך. הוא שרת בחיל קשר ונלחם בארבע ממלחמות ישראל.

סבא רצה ללמוד הוראה. הוא רצה להיות מורה לביולוגיה בזכות אהבתו ללימודי הביולוגיה שהועברו ע"י המורה דינה, אך הקיבוץ החליט שילמד הוראת היסטוריה. הוא למד במכללת אורנים שם פגש את סבתי ענת כפרי שלמדה גננת. אחרי שנתיים הם החליטו להתחתן ועברו להתגורר בקיבוץ אילון שבצפון בו גדלה סבתי.

תמונה של סבא זאבי והוריו

אחרי מספר שנים חזרו להתגורר בשריד. סבתי הייתה גננת בקיבוץ, סבא שלי היה מחנך ומורה להיסטוריה בבית ספר תיכון "עמקים" במשך 15 שנה, היה מנהל בית-הספר במשך 7 שנים, ומזכיר קיבוץ שריד במשך 3 שנים. כמו כן הוא היה פעיל במחלקת של הקיבוץ הארצי. סבא שלי נפטר בראש השנה 2016 בגיל 80.

שני הסיפורים שבחרתי להביא כאן הם על חוויות שהיו משמעותיות בילדותו של סבא.

הסיפורים שהעלתי לקוחים מתוך מכתבים ומסמכים שסבא זאבי שמר.

חמש שנים בלי אבא

"ב-11 ביולי 1940 קיבוץ שריד נדרש לגייס חבר קיבוץ שיתנדב ליחידת הנהגים העבריים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. בשלב הראשון של הגיוס היה צריך להגריל בין הנהגים. היו אז בשריד רק 4 חברים עם רשיונות נהיגה (אחד מהם היה טורי אבא של זאבי). הגורל נפל על טורי, לאחר כמה ימים טורי כבר היה במדים של הצבא הבריטי. הבריטים הבטיחו שהיחידה תשרת רק בארץ אך לא קיימו את הבטחתם וטורי עם יחידתו הועבר למצרים, טורי השאיר בישראל את אשתו שפרה ואת סבא שלי זאבי שהיה רק בן חמש. טורי השתתף בהתקדמות הגנרל וויול (מפקד הכוחות הבריטים במזרח התיכון) עד בנגזי שבלוב, נסוג חזרה לטוברוק שבה נשארו לכודים במצור כחצי שנה. מכאן חזרה היחידה למצרים ולארץ לתקופה קצרה,  ועוד פעם עברה למצרים, משם לאיטליה שבה שהה כמה חודשים לפני השחרור. הוא שוחרר בפברואר 1946 לאחר 5 וחצי שנות שירות בצבא הבריטי בהן ביקר בישראל רק פעם אחת לשהות קצרה.

במהלך השנים שטורי נלחם סבא זאבי גדל בלי אבא. למרות שהיה במלחמה טורי דאג לשלוח מכתבים, תמונות ואפילו מתנות.

נתן יונתן וסבא זאבי (מתוך דברים שכתב סבא זאבי)

"המשורר נתן יונתן היה בן 23 כשהתחיל ללמד ולחנך את קבוצת "לפיד" (קבוצתו של סבא זאבי) במסגרת המוסד החינוכי בשריד, ובמשך 5 שנים 1948-1953 הוא היה לנו מורה, מחנך ומדריך במסגרת השוה"צ. כמקובל אז לימד אותנו נתן את כל המקצעות ההמוניים. רוב השיעורים היו פרונטלים ויחד עם זה רובם מעניינים ומרתקים ושולבה בהם הרבה אקטואליה.מרתקים היו שיעורי הספרות בהם היה נתן מקריא ומפרש שירים או סיפורים של גדולי הספרות בארץ ובעולם. למדנו בלי "בגרות" וציונים, אלא הערכות של נתן לגבי התקדמותו של כל תלמיד. יותר מכל היה נתן מחנך. בתקופה ההיא היה המוסד החינוכי שלנו פנימיה מלאה. נתן היה אתנו שעות רבות במשך כל שבוע. הוא היה אדם שאהבת לשמוע אותו ולשוחח איתו, וידע לקשר קשרי ידידות עם חניכים. כל פעולה או שיחת קבוצה היו נפתחות בשירה בצוותא של כ- 10-15 דקות".

שנים אחר כך חינך סבא זאבי את תלמידיו בדרכו של נתן יונתן לאהבת האדם ואהבת המקום.

הזוית האישית

עופרי כפרי חן: לא ידעתי שהיו לנו מכתבים שסבא כתב בתור ילד, בערך בגיל שלי ומאוד התרגשתי לקרוא אותם.