מאגר סיפורי מורשת

סבתא  גאולה נתנזון מספרת את קורות חייה לנכדתה שיינא,

"נולדתי בטְרִיפּוֹלִי עיר הבירה של לוב בשנת-1948 להורי אמיליה ושאול נחיאסי.

כשהסתיימה מלחמת העולם השנייה החלה הסתה נגד היהודים בעקבות תעמולת המופתי חג' אמין אל-חוסייני. בשנת 1945 פרצו מהומות דמים ועשרות יהודים נהרגו. רבים אחרים נפצעו ורכוש קהילתי רב נפגע לרבות בתי הכנסת, שהיוו מוסד מרכזי בחיי הקהילה היהודית בלוב. בעקבות הפרעות ולקראת עלייה לארץ ישראל. בסמיכות לפלישת צבאות ערב לישראל, התרחשו שוב אירועי דמים בהם נטבחו 14 יהודים ונהרסו 280 בתים. הורי חששו ופחדו מאוד להישאר שם ולכן, גם הם החליטו לעזוב את טריפולי ולעלות לארץ.

בשנת 1950 הגענו לארץ. הייתי אז רק בת שנתיים. כשהגענו נתנו לנו בית בנאות רחל בדירה עם שלושה חדרים וסלון, מאוחר יותר, הורי בחרו לעבור לתל גיבורים שבחולון.

אחת החוויות שזכורה לי מהילדות, שפעם אחת כשחזרתי מהגן עם אחי, אחי נפל בדרך ושבר את הרגל. הוא בכה ולא יכול היה לזוז. היינו רק שנינו בדרך, ולא ידעתי מה לעשות? אך הבנתי, שעלי מוטלת האחריות לעזור לו. מיד רצתי וקראתי לאבי שיבוא לקחת אותו.

ביסודי למדתי בבית ספר בתל גיבורים. היו לי הרבה חברות ובעיקר חיכיתי להפסקות… היינו משחקות כולן יחד. הייתה אווירה ממש טובה בכיתה, אווירה של אחדות, רגישות ואהבת הזולת. גם אחרי צהרים אהבתי לשחק עם החברות. כשהיינו יוצאים לשחק בחוץ עם החברות, ההורים שלנו לא הרשו לנו לשחק בחוץ הרבה זמן, מכיוון, שהיו שם ילדים קצת שובבים ואלימים. ההורים שלנו תמיד שמרו עלינו מפני חברים לא טובים.

גם בבית הייתה לנו אווירה טובה היינו 11 אחים וההורים, בבית עם שני חדרים וסלון. ולמרות, שהבית היה קטן וצפוף הסתדרנו אחד עם השני. ותמיד, כשאחד היה  זקוק לעזרה, כולם היו נרתמים בשמחה לעזור במה שרק אפשר.

אירוע נוסף שזכור לי, היה כאשר כבר שבגרתי והייתי בגיל תיכון. חזרתי מהלימודים ובדרך דרכתי על חבל עבה וקיבלתי נקע, פרק היד יצאה ממקומה. לקחו אותי לבית רפואה ושם החזירו לי את היד, אך זה החזיק לזמן מועט, כי מידי פעם, כשהייתי עושה תנועות מסוימות, היד הייתה יוצאת שוב. בכל פעם הייתי צריכה להגיע לבית הרפואה, כדי שיחזירו אותה למקום.

התחתנתי בהיותי בת 22 בשנת 1970, עם שלמה נתנזון. היום יש לי ב"ה 19 נכדים מתוקים וחמודים.

הזוית האישית

שיינא נתנזון: תודה לך סבתא, שפינית מזמנך לספר לי. מאחלת לך בריאות, נחת ושמחה.