מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חוויות ילדות מאוזבקיסטן

הנכדה אביגיל- מתעדת הסיפור
במפגש הקשר הרב דורי
אחת החוויות הנעימות שאני זוכרת מהימים ההם, כאשר מידי פעם הייתי יוצאת לטייל במרחבי השדות...

סבתא בסנדה משתפת את נכדתה אביגיל  בסיפור חייה

שמי בסנדה גבריאלוב (יצחקוב- לפני החתונה), נולדתי בשנת 1955 להוריי – מנשה וצביה יצחקוב, ברוסיה בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן.

שפת האם שלי היא בוכרית ובבית שלנו דיברו בבוכרית וגם רוסית. בתקופה ההיא לא היו תרופות כפי שיש היום. ולכן הרבה תינוקות שנולדו, והייתה להם איזו בעיה או חולי לא הצליחו להתגבר על המחלה ונפטרו, היו אמנם גם תינוקות  שחלו, ואיך שהוא החזיקו מעמד ונשארו בחיים. והיו כאלה שהיו ממש חלשים ולא שרדו. גם במשפחתי קרו מקרים מצערים כאלו שמונה פעמים!! אי אפשר לתאר את הכאב והצער הנורא של אמי אחרי כל פעם שזה קרה. זאת הייתה חוויה ממש לא נעימה ושלא נתנסה בכאלה ניסיונות.

כעבור שנים, כשאמי הייתה בת חמישים אני נולדתי. אימא שלי נתנה לי את השם בסנדה. שפירושו, מספיק. אמי כבר הייתה מאוד מבוגרת ובכלל, לא היה לה כוח לעוד לידה, ולאחר שאני נולדתי היא כבר לא רצתה עוד ילדים.

בחצר ביתנו הייתה לנו פרה גדולה שאחים שלי, היו עוזרים לאמי לחלוב אותה. אני הייתי עדיין קטנה (בת 3 בערך), אבל במה שיכולתי לעזור עזרתי.

כעבור 4 שנים עליתי לכיתה א', היו לי הרבה חברות ואהבתי לשחק איתן בכדור סל ולפעמים גם בחמש אבנים. אחת החוויות הנעימות שאני זוכרת מהימים ההם, היא ההנאה המיוחדת שהייתה לי, כאשר מידי פעם הייתי יוצאת עם בנות כיתתי לטייל במרחבים של שדות הכותנה הפורחות ובדרכנו היינו קוטפות מהכותנה. כאשר קרבה עונת האביב הייתי מריחה כבר באוויר איזה ריח נפלא. הרגשתי  שהנה עוד מעט מגיע, חג הפסח. יש! איזה כיף כמה חיכיתי שהוא יבוא. בכל שנה, כשחג פסח היה מגיע, אימא שלי הייתה קונה לנו בגדים חדשים. בתקופת הילדות שלי, לכל אחד היה בגד אחד לשבת, ובגד אחד ליום חול. ורק  לקראת חג הפסח היו קונים  לנו עוד בגד אחד לכבוד החג. ההתלהבות שלנו אז הייתה גדולה, היינו יוצאים החוצה ורוקדים ושמחים להראות לכולם, שיש לנו בגדים חדשים. כמו כן, לכל ילד היה זוג אחד של נעלים, ולקראת החג אמי הייתה קונה לכולם עוד זוג אחד. ובכלל, עם כניסת חג הפסח הייתה איזו אווירה נעימה ומיוחדת. הכול היה נקי ומצוחצח כשר ומוכן לכבוד החג, אביב הגיע פסח בא.

לאחר 16 שנה (בערך) התחתנתי ונולד בני בכורי ואחרי שנתיים נולד הבן השני שלי. כעבור שנה נולד בני השלישי ולאחר מספר חודשים  עליתי לארץ, בשנת 1997. ההתאקלמות בארץ הייתה לא פשוטה, שפה חדשה, אנשים חדשים, מזג אוויר שונה, מקום חדש. אבל מתרגלים לאט לאט. לאחר שנתיים נולדה ביתי הרביעית ואחרי שנה נולד בני האחרון.

כיום אני סבתא ל-19 נכדים אהובים ומתוקים

הזוית האישית

סבתא בסנדה גבריאלוב מספרת את סיפור ילדותה בבוכרה לנכדתה אביגיל במפגשי תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר.

מפגש משתתפי תכנית הקשר הרב דורי

תמונה 1

מילון

סמרקנד
היא העיר השנייה בגודלה באוזבקיסטן. בעיר התגוררו 483,600 תושבים בשנת2012, מרביתם אוזבקים. העיר הייתה בעבר בירת האימפריה הטימורית וגם בירתה של הרפובליקה של אוזבקיסטן במסגרת ברית המועצות. כיום היא אחד מאתרי התיירות המרכזיים באוזבקיסטן העצמאית.

ציטוטים

”ההתאקלמות בארץ הייתה אמנם קשה, אך כיום אני מאושרת מנכדיי האהובים והמתוקים.“

הקשר הרב דורי