מאגר סיפורי מורשת

סבתא כרמלה נולדה בעיראק בשנת 1950.

בשנת 1951, בגיל שנה עלתה לארץ ישראל יחד עם משפחתה: הורים ושני אחים. בארץ הביאו אותם למעברות באזור מרכז הארץ. מעברה היא צריף עשוי מפח. סבתא לא זוכרת סיפורים מתקופת המעברה, הא הייתה בת שנה. כל מה שהיא יודעת זכור לה מהסיפורים שספרו לה.

המעברה: "מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה". (ויקיפדיה)

סבתא כרמלה במעברה

המשחקים האהובים על סבתי בילדות

סבתא סיפרה לי שהיא נהגה לשחק בעיקר במשחקי החבל "הייתי משחקת וקופצת כל היום בחבל". היה לה גם משחק שקראו לו " חמש אבנים" שהייתה מוצאת בחוץ. לא היו לה משחקים בבית בכלל ובכל מה ששיחקה היה מהטבע ומחפצים שהם מצאו בחוץ. למשל, סבתא סיפרה שהיא וחברתה היו יוצאות החוצה לחפש כל מיני חיפושיות זבל מוזרות והן אהבו לקשור לחיפושית זבל חוט בצוואר וכך סובבו אותה עם החוט. זה היה ממש כיף ומהנה.  שעשוע נוסף עליו סיפרה סבתא שבימים ההם היו במעברות עגלות עם סוסים. סבתי וחברתה היו קופצים על העגלה ונשארות לשבת בה ונהנות מהנסיעה עד שבעל העגלה היה מגרש אותן.

סבתי זוכרת חוויה שלילית מאוד משמעותית עבורה מהמעברה, היו המון שריפות של צריפים במעברה וכל פעם היא ראתה צריף עולה באש והיה לה חשש מאוד גדול שגם הצריף של משפחתה ישרף. היא חיה בתחושה של פחד שמשהו נורא יכול לקרות לה ולמשפחתה.

הזוית האישית

גבע: לשמחתי, סבתי הצליחה לעבור את כל התלאות הקשות בדרך, התחתנה והקימה משפחה מקסימה בארץ ישראל.