מאגר סיפורי מורשת

סבי וסבתי עלו עם דודי ואמי לארץ, מאזרבייג'ן, בעלייה ההמונית בשנת 1992. השמות שלהם היו, טאיסה, יהושע, חגילו ורומן. שתי הסיבות שבגללן משפחתי מצד אמי עלו לארץ הן, רצון לחופש, והקמת משפחה בארץ ישראל.

בשנת 1993, כאשר סבתי וסבי היו כבר בארץ נולדה להם בת והם קראו לה ג'וליה. ג'וליה הייתה האחות הקטנה, אמי הייתה האחות הגדולה ורומן דודי היה האמצעי. סבי וסבתי גרו בבאר שבע, הקשיים היו פערי שפה וזה הקשה על מציאת פרנסה. הייתה צפיפות ולא היו הרבה בתים אז היה קשה. לסבתי היו תעודות לניהול דואר, אך בגלל פערי שפה, הייתה צריכה לעבוד במפעל בוטנים עד שנת 1995.

היום סבתי עובדת כמנהלת משק בקופת חולים כללית. סבי עבד ועובד עדיין כמנהל קבלנים וחברת בנייה.

החג שמעלה זכרונות, הוא חג הפסח. בחג הזה משפחתי מצד אמא תמיד הייתה  משלבת את המאכלים של יהודי קווקז: ממולאים, פלוב, מרק עם בשר בקר, וירקות. כל המשפחה, דודים ובני דודים, סבים וסבתות היו באים מערים רחוקות בקווקז והיינו חוגגים את החג ביחד. התחושה של האחדות חממה את הלב.

הבעיה הייתה חוסר בית הכנסת באזור, אבל קריאת ההגדה עשתה את החג מיוחד  במינו. זה הרגיש לנו מיוחד  ומרגש כיהודים.

הזוית האישית

החוויה שלי הייתה מרגשת שבתור יהודים שעלו מארץ אחרת לישראל הם התאקלמו יפה חגגו את החגים בצורה מרגשת למרות הקשיים.