מאגר סיפורי מורשת

שמי זמירה מרדכי. שם משפחתי הקודם היה יחיא ואחיי היו לוי. מקור השם הוא זמרה. משמעות שמי הפרטי הוא רוחניות ושם משפחתי על שם מרדכי היהודי.

בתור נערה גרתי בקדימה. גרנו בצריפים אבא שלי עבד בחקלאות ולא הייתה עבודה ועברנו לתל אביב בשבאזי. אנחנו עשרה ילדים. כיום אני גרה בחולון.

אני הולכת למועדונית במתנ"ס נאות רחל בחולון. אני משתתפת בכל החוגים: ספורט, שירה ומחשבים.

ילדות

גרנו בפרדס חנה, אחר כך עברנו ליישוב קדימה וקיבלנו צריף עם שטח אדמה, אבל לא עשינו כלום עם האדמה, מכיוון שכולנו היינו קטנים. בהמשך עברנו לגור בתל-אביב בכדי שנוכל ללכת ללמוד. לא היה בית ספר מקצועי ב"קדימה". בתל אביב למדנו בבית ספר "שבזי". אני זוכרת  מילדותי את תחרויות הריצה שעשינו ברחוב עם כל ילדי השכונה.  בדרך כלל רצתי מהר, הייתי מנצחת את כולם! בסוף של דבר שלחו אותי ההורים ללמוד תפירה בבית ספר קלישר.

החרב

במלחמת יום הכיפורים בעלי ז"ל קנה חרב והיא נמצאת אצלי עד היום.

החרב שבעלי הביא לי ממלחמת יום כיפור

מזכרת ממצרים

גיסי היה בטיול במצרים והביא לי מיניטורות של פירמידות זעירות.

"הפירמידות במצרים, שאחדות מהן נמנות עם המבנים הגדולים ביותר שנבנו בידי בני אדם, מהוות במשך אלפי שנות קיומן את אחד הסמלים המובהקים לתרבות מצרים העתיקה. הפירמידות נבנו על ידי המצרים הקדמונים בגדתו המערבית של נהר הנילוס – ארץ המתים לפי אמונתם, וזאת מפני שהיה זה המקום שבו נראה אל השמש שוקע בסופו של כל יום. את בתי המגורים שלהם בנו הקדמונים בגדתו המזרחית של הנהר, שם נראתה השמש מפציעה וזורחת בכל בוקר". (ויקיפדיה).

הפירמידות שגיסי הביא לי ממצריים

זמירה עם המיניטורות של הפרמידות

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של עומר קזז וזמירה מרדכי. עומר תיעד את סיפורה של זמירה.