מאגר סיפורי מורשת

 נולדתי בשנת 1943 (5 שנים לפני קום המדינה.)להורי שמעון וששנה. ויש לי אח גדול בשם מתי . נולדתי בישראל ,בתל אביב -בבית יולדות אסותא (שנהרס לא מזמן לשם בניה למגורים) גם אחי נולד שם .אז בית היולדות היה חדש חדש -חם מהתנור. ואגב , גם בני הבכור נולד באסותא .

הזיכרון הראשון   שלי אלה היו הטיולים עם הורי ואחי בשבתות בכיכר  דיזינגוף. (כולם  – כל השכנים והמכרים טיילו שם. בכיכר) זה היה מקום מפגש לכל אנשי הסביבה הקרובה והרחוקה. אנסה לתאר את יופייה : ככר עגולה מסביבה דשא ירוק ,ערוגות פרחים פרחי העונה. באמצע הכיכר ברכת מים ומזרקה ודגי זהב שטו להנאתם ולהנאת הילדים בבריכה . מראה הכיכר כיום שונה לגמרי מהמראה אז. נכון שאני מתגעגעת לכיכר של ילדותי.

ביום כיפור בהיותי בת 6 ואחי בן 13 (הימים הם הימים של אחרי מלחמת  העצמאות )טיילנו אבי אחי ואני בטיילת חוף הים בתל אביב  אבא על טיילת  אחי ואני על החול. היינו בקשר עין עד שאבדנו את אבא שלנו המשכנו ללכת לכיוון יפו. עדיין היה אור והמשכנו ללכת עם עוד אנשים שנהרו לכיוון המסגד. מתברר שעל מנת להגיע למרפסת שמסביב לצריח צריך לעלות הרבה מאוד מדרגות שהיו צרות מאוד כפות רגלי הקטנות בקושי הצליחו להתמודד עם רוחב המדרגה אבל היינו נחושים לעלות במעלה המדרגות. אחי עלה ראשון ואני נאחזתי במכנסי החאקי הקצרות שלו.  טיפסנו וטיפסנו עד המרפסת וגילינו שהיא מאד צרה והמעקה שבור עשינו סיבוב מסביב למרות שמאוד פחדנו אבל לא היה לאן לברוח עד הפתח ואז ירדנו לרחוב . הוקל לנו. הלכנו הביתה הערב כבר ירד ונראה שאחי יודע את הדרך הביתה.אני זוכרת את שמחתם של הורינו כשראו אותנו חוזרים הביתה בריאים ושלמים. הפעם אסתפק בזיכרונותיי אלו מילדותי הקסומה