מאגר סיפורי מורשת

 

 

בשנת 1956 החלטנו לעלות לארץ ישראל, לאחר שהגרמנים נכנסו למרוקו וכמעט לקחו את אבי. עלינו דרך העיר קזבלנקה שבה התגוררנו כחודש. לאחר מכן עברנו לצרפת והתגוררנו שם כחודש. לאחר מכן עלינו על אוניה ששמה "לילי" (עליה שניה). אני ואחותי רוחמה היינו חולות באדמת. אימי פחדה שהשומרים באוניה לא יעלו אותנו ויעברו אותנו לבית החולים ומשם יחטפו אותנו (בתקופה הזו היו הרבה ילדים שנחטפו ונלקחו מהורים), אז היא הלבישה אותנו בבגדים אדומים וכך הצליחה להכניס אותנו לאוניה בלי שירגישו. בזמן השיט שהינו בחדר אוכל, כאשר האוניה עלתה על שירטון. כל הדברים נפלו והיה בלגן גדול אני ואחי מאוד פחדנו אך בסוף אוניה הגיע לנמל חיפה בשלום.

 

העבירו אותנו לגן יבנה. היינו גרים בצריפים והשרותים והמקלחות היו בחוץ, משותפים לכולם. אני זוכרת שכדי להתקלח עם מים חמים אמי היתה מרתיחה קומקום על הגחלים בחוץ והיתה מקלחת אותנו. אבי התחיל לעבוד בכרכיה של ספרים בירושלים ואמי היתה מוכרת נפט למושבים בסביבה בעזרת חמור ועגלה. אני הייתי הולכת לעזור לה. מאוד האהבתי להסתובב עם אמי.

 

לאחר שנה קנינו דירה בשכונת בקעה בירושלים ועברנו לגור שם. בשנת 1968 התחלתי ללמוד בבית ספר יסודי שנקרא "דוגמא". זה היה בתקופת מלחמת ששת הימים. בתיכון למדתי בבית ספר "לפידות". בתקופה הזו בנות שבאו מבית דתי לא התגייסו ולכן לא התגייסתי. בשנת 1969, בגיל 19, הכרתי את סבא ניסים ע"י חברים משותפים. התחתנו ב-08.06.1970 באלם שנקרא "ארמון". ב- 1972 נולד בני הבכור רונן שהיה גם הנכד הראשון מצד סבא ניסים. השמחה היתה מאוד גדולה. בתקופה זו היו נשארים בבית החולים עד לברית. לאחר כשנתיים, בשנת 1974, נולדה ביתי נורית. כעבור 4 שנים נולד בני רם ובשנת 1983 נולדה ביתי אירית. בשנת 1973 קנינו את ביתנו הראשון ברחוב אפרסמון אשר בגילה ובשנת 1982 עברנו לדירתנו ביוסטמן אשר בגילה, שם אנו גרים עד היום. בשנת 1998 נולד נכדי הראשון דניאל.

 

ב-1969 התחלתי לעבוד בעבודתי הראשונה אצל עו"ד ולרי ולאחר מכן בשנת 1970 עברתי לעבוד במשרד ממשלתי שנקרא משרד התמ"ת. לימים שמו השתנה למשרד הכלכלה. בכל תקופת עבודתי עבדתי בכל מיני תפקידים שונים ומגוונים. היום בשנת 2015, אני מנהלת לשכה של מנהל איזורי פיתוח, עבודה מאוד מאתגרת. אני נשואה לסבא ניסים, אמא ל-4 ילדים ו-10 נכדים מקסימים.