מאגר סיפורי מורשת

שמי לינוי איטין, תלמידת ה'2 בבית ספר "היובל" רוצה לספר קצת על סבתי כפי שסיפרה לי:

ילדות ובית ספר בבלרוס

סבתי וחברותיה גרו בבלרוס. בית הספר שהיא למדה בו היה מספר 53, המקצועות האהובים עליה היו: אנגלית, פיזיקה, היסטוריה, גאוגרפיה, מוזיקה ושפה. המוריה האהובים עליה היו: המורה לפיזיקה, לגאוגרפיה ושפה. סבתי הייתה תלמידה טובה ומצטיינת, כדי להכין את שיעורי הבית שנתנו הייתה נעזרת באביה ובאחותה.

סבתי אהבה לשחק עם חברותיה בכדור עף, כדורגל, זריקת כדורי שלג, לעשות סקי, לשחק במחבואים, לקפוץ בחבל, ללכת לסרט. התלבושת האחידה שלבשו הייתה חצאית בצבע חום, סינר בצבע שחור, כשהיו חגים היו צריכים ללבוש סינר לבן. בית ספרה היה חדר אוכל שבו היה אפשר לקנות לחמניות, אשל, חלב, בבית הספר לא מכרו ממתקים. היו להם טיולים ומסיבות, המסיבות שהיא זוכרת הם: קריסמס, ערב טריוויה, יום האישה בינלאומית.

שמות חבריה של סבתי: לודה, אירה, אדיק, טניה, גלינה, לאה, סבטה, חלק מחבריה היא הכירה בבית הספר, חלק באוניברסיטה, בחוג התעמלות,ב טיפוס על הרים, בעבודה.

נישואים ומשפחה

סבתא נפגשה באחד עם נער שקראו לו גרישה, הוא היה אחרי סיום לימודיו אוניברסיטה, וכבר שירת בצבא שנתיים, סבתי והוא למדו ביחד באוניברסיטה והחליטו להתחתן. סבתי הייתה רופאת שיניים וסבי רופא פסיכיאטרי. אחרי החתונה הם נסעו לטיולים ביחד. הם נסעו לחופשים בחו"ל, לארצות וערים מעניינות כמו: קווקז, סיביר, ולמקומות ואתרים מאוד יפים.

אחרי שלוש שנים נולדו להם שתי בנות חמודות: מיכל( אמא שלי), ולאה( דודה שלי), סבתא אמרה שהבנות היו חמודות, יפות, מצחיקות, לפני בית ספר הלכו לחוג התעמלות, הלכו יחד לבית ספר, לדודה שלי( לאה) הייתה מורה מצוינת, בחופש הגדול היו תמיד באגמים, והיו תמיד בטבע. בכיתה ג' הלכו אמי, מיכל, ובת דודי (לאה) לחוג שחייה, אבל כשהיו בבית ספר בכיתה ט' הן הפסיקו לעסוק בשחייה. הן למדו בבית ספר עד סיום י"ב והצטיינו בלימודי מחשבים. אחרי בית ספר אמא שלי למדה באוניברסיטה לרפואה, אבל לא סיימה. בת דודי למדה כלכלה. חשוב להצטיין בלימודים, לשאוף להצליח, להגיע להישגים ולרכוש מקצוע שאוהבים.

סבתי מנגנת בפסנתר, והתחביבים של סבי הוא עשה סקי וצילומים.

הזוית האישית

לינוי איטין: אני תלמידת ה'2 בבית ספר "היובל" רוצה לספר קצת על סבתי כפי שסיפרה לי: