מאגר סיפורי מורשת

שמי שמש אסתר, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, המופעלת בבית הספר אלונים בירושלים. יחד עם התלמידות החונכות: רותם קליין ומרים טובול.  במפגשים אני מספרת להן את קורות חיי וסיפורים נוספים. ביחד בחרנו להעלות את סיפורי ילדותי בראשית המדינה במאה הקודמת והבדל מהמאה הזאת הטכנולוגיה ואמצעי התקשורת.

גרנו בסוף רחוב אגריפס בבית שבו ממוקמת מסעדת אימא, דירת חדר שבו גרנו הורים ושבעה אחים. בחדר בו גרנו התנהלו בו כל חיינו. חדר זה שימש חדר שינה וחדר אוכל עם שולחן מרכזי שעל שולחן זה הכנו שעורים. זה היה בית עם הכנסת אורחים כל החדר נפרש במזרונים הילדים פנינו את המיטות למבוגרים ולפעמים הוא הפך לבית חולים, כשאחד מדביק את השני ואמא  הייתה הופכת לאחות רחמניה.

 

בבוקר היינו מתעוררים לקול צלילי מוסיקה קלסית תחנת רדיו יחידה לאחר מכן נשמע ברקע מיכאל בן חנן שהעביר שעור בהתעמלות בוקר. היינו מתארגנים לבית ספר אימא חתכה תפוז ונתנה לכולנו כפית שמן דגים ומיד אחרי פלח תפוז. בתי הספר של כולנו היו במרחק הליכה לא היו הסעות הלכנו ברגל בכל מזג אוויר.

 

בחורף היה תנור שנקרא סופא, אימי הניחה את הכביסה ליבוש עליו. מים לא היו בברזים, לכן שאבנו מבורות שישנן עד היום בחצר. מי שתייה העברנו בצינור משכן שמכר את המים. מקלחות התקלחנו אחת ליומיים. היה לנו מיכל גבוה עם ברז, בתחתית היה צינור למקלחת. המיכל התחמם ע"י נפט שהייתה כביסה כיבסנו פעם בשבוע, היבוש היה על חבל מתוח ומקל ארוך במרכז שמתאפשר להרים את הכביסה שתהיה בגובה.

 

אחת לכמה חודשים הייתה מגיעה אלינו דודה וביחד עם אמא היו מכינות מקרונים וקוסקוס. הן היו פורסות על המיטה סדין ומייבשות את המקרונים וזה נשמר לכל החורף. כל יומיים היה מגיע מחלק הקרח. היינו קונים בלוקים של קרח, בהתאם לגודל המקרר. זה היה מעין צידנית גדולה עם קרחונים לאיכסון אוכל. אמצעי הבישול היו פרימוס ופתיליה, שעבדו על נפט.

 

זכורה לי במיוחד האווירה לפני יום העצמאות. חודש לפני יום העצמאות הייתה תכונה באזור גן סאקר שהיה אז שדה שומם. הגיעו משאיות צבא ופרקו ציוד, אוהלים, כלי נשק, רכבים צבאיים, טנקים ועוד.גן סאקר, המקום הפך לבסיס צבאי, משם יצאו המצעדים ביום העצמאות.

 

גן סאקר: "גן סאקר הוא הפארק העירוני הגדול בירושלים, הוא ממוקם בקרבת מרכז העיר, סמוך לשכונות קריית וולפסון, נחלאות ולקריית הממשלה. גן סאקר הוקם בשנת 1965 ונקרא על שם הארי סאקר, עסקן אנגלי-ציוני וחבר ההנהלה הציונית, שנפטר שנה קודם לכן. הגן תוכנן על ידי אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור, בסגנון של פארק אנגלי".

תשע"ו