מאגר סיפורי מורשת

סבתא עלתה לארץ בגיל חמש-שש באוניה עצומה בת ארבע-חמש קומות. המסע ארך כמה ימים. זיכרון של סבתא מילדותה הוא שבעלייה ארצה היא ואחיה נעלמו (אבדו) באוניה הגדולה. סבתי מתארת כי הם נבהלו מאוד, למזלם הגיע אדם נחמד, האיש חיפש את אמם (אמא של סבתא) ולקח אותם אליה.

כאשר עלו לארץ הם התגוררו ב"מצפה רמון" בשיכון. הבית בארץ היה הרבה יותר גדול מביתם במרוקו. בבית במצפה רמון היו בדירתם ארבעה חדרים כמו במרוקו אך לעומת זאת הסלון היה הרבה יותר גדול לעומת מה שהיה במרוקו. בנוסף בבית היה שתי אמבטיות ושני חדרי שירותים.

בבית דיברו בשתי שפות: מרוקאית וצרפתית. בבית היה מנהג מיוחד, בימי שבת התאספו כל השכנים בבית אחד ושתו ואכלו יחד. לפי מה שסבתא סיפרה, במרוקו היו בתי השכנים פתוחים לרווחה וכל מי שרצה להיכנס יכול היה לעשות זאת. בנוסף חג ה"מימונה" במרוקו היה מיוחד מאוד: כולם לבושים בבגדי חינה, שולחנות מפוארים, מאכלים מרוקאים, ערימת סוכר בצורת מגדל, שתיית תה, מופלטות עם דבש ובשר וירקות(סיניאה). אמא של סבתא נהגה לשיר לה שירים שונים במרוקאית. מאכלי הבית המיוחדים בביתה היו: קוסקוס, פשטידות, בשר עם תפוח אדמה ירושלמי.

סבתא למדה בבית הספר היסודי במצפה רמון ובתיכון למדה במדרשת שדה בוקר. סבתא למדה בשפה העברית עד כיתה ט'. סבתא חגגה בת מצווה כאירוע משפחתי בבית עם כל משפחתה.

סבתא אהבה לשחק בילדותה במשחקים שונים: קלאס, חמש אבנים, גוגואים (חרצני משמש), חבל קפיצה וגומי. בנוסף סבתא השתתפה בתנועת נוער בה עשו פעילויות שונות: הדלקת מדורות, ויציאה לטיולים בטבע. זיכרון משמעותי שיש לסבתא מהצופים זה שהם הלכו יחדיו למכתש רמון והכינו בקבוקים מאוד יפים עם חול צבעוני. היו שתי חברות משמעותיות שאותן היא זוכרת בבירור: חברה שקראו לה ויוי וחברה אחרת בשם עמליה. סבתא לא שמרה על קשר עם חברי הילדות שלה.

סבתא וגיל(בעלה לשעבר) נפגשו בברית של בן דודתה. החתונה שלהם התקיימה בנצרת עילית בשנת 1974. זיכרון משמעותי אחד של סבתא מהחתונה הוא זיכרון טרגי. בסיום החתונה, בנסיעתו של צלם החתונה חזרה הביתה, הוא עבר תאונה וכל התמונות של החתונה נשרפו.

תחביבים של סבתי הם: לראות סדרות בטלוויזיה, ריקודי בטן וספורט.

סבתא עסקה בחייה בעבודות שונות: תחילה הייתה סבתא ספרית, לאחר מכן עבדה כמוכרת בסופר וכיום היא עוזרת לקשישים. בכל חייה סבתא עבדה מאוד קשה, עד היום.

לפני שנים רבות , סבתא עברה תקופה קשה וגילו לה גידול סרטני בפנים ובגרון. היא טופלה בטיפולי הקרנות וכימותרפיה רבים לצורך טיפול במחלתה. לאחר סיום הטיפול הסרטן עבר והיא ניצחה אותו. מאז היא עברה בדיקות רבות ולאחרונה סבלה מסרטן העור שגם הוא טופל. לסבתא השלכות רבות מהטיפולים הרבים שעברה. ההקרנות והכימותרפיה הרסו לה את בלוטות הרוק ולכן קשה לה בבליעה ובדיבור. היא לא שומעת טוב ודברים נוספים אשר מקשים על אורח חייה. למרות כל זאת, סבתי היא אדם חיובי מאוד שתמיד מברך על מה שקיבלה ומודה לאלוהים על כך שהוא עזר לה וליווה אותה לאורך כל הדרך הקשה שעברה.

סבתא היא אדם מאוד חשוב עבורי והיא הסבתא הכי טובה בעולם.

הזוית האישית

הסיפור סופר במסגרת תכנית"הקשר הרב דורי" בגימנסיה העברית בירושלים. תש"פ (2020). המורה המוביל- אלירן דיין.