מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זכרון ילדות

עליזה דהן בעת תיעוד הסיפור
עליזה עם אחינעם וטוהר
סיפור העלייה של עליזה

כשהייתי ילדה קטנה גרתי במרוקו. היינו הולכים כשלושה קילומטרים הלוך ושוב עד לבית הספר. לזה לא היה אכפת לנו משום שלא הכרנו מציאות אחרת. בכל פעם שהינו הולכים לבית הספר או חוזרים ממנו היו מתחבאות לנו בשולי הדרך ילדות ערביות שהיו שודדות אותנו ולוקחות מאיתנו תכשיטים, סיכות וגומיות, ציוד לבית הספר וכול הבא ליד. מעולם לא התלוננו על כך או על הדרך הארוכה, היינו בטוחים שכול ילדי העולם חווים את אותו הדבר. מסר לדור המפונק שלנו.

אני הייתי בת 12  כשעליתי לארץ ממרוקו, ב-1955 בחודש אדר. קודם  כל הפלגנו במשך שבוע ממרוקו לצרפת. שם שיכנו אותנו באופן זמני במחנה  "קונד לרנס". לאחר שבוע של המתנה הפלגנו במשך שבועיים לארץ ישראל.

הגענו למושב תאשור לפני פסח. כשאני רציתי ללכת לבית הספר אמרו לי שאני לא יכולה להיכנס כי עוד מעט סוף השנה והם כבר לא מקבלים. אז הייתי אמורה להיות רק בכיתה ד'. התחלתי לעבוד במשק של משפחתי בגידול ירקות שונים שמכרנו ל"תנובה". אחרי החופש הגדול הכניסו אותי לבית הספר לכיתה ד'. אפילו בגיל 13 עדיין הייתי בכיתה ד'! בגלל שלא היו ילדים בגילי  נכנסתי לכיתה ד' עם ילדים בכל הגילאים. שנה אחר כך למדתי בכיתה ה' ו-ו' ביחד ואז גמרתי ללמוד.

המשכתי לעבוד במשק שלנו עד גיל 17 כשהתחתנתי. החתונה שלי ושל בעלי מאיר התקיימה במועדון בנתיבות. במשך השנים נולדו לנו 4 ילדים. בעלי עבד במגן דוד אדום כנהג אמבולנס 20 שנה. הוא עבד שם ואני עבדתי במפעל תפירה. קראו למפעל "ספורט לייף", אחרי שלוש שנים סגרו את המפעל ועברתי למפעל שטיחים. עבדתי במפעל 9 חודשים. העבודה הייתה מאוד קשה במפעל ואז עזבתי.

הייתה מודעה בעיתון שדרושה אם בית למועדונית ילדים. ניגשתי להתקבל והתקבלתי לעבודה. עבדתי שם 28 שנים ואז יצאתי לפנסיה. והתחלתי לתקן בגדים לאנשים ואז פתחו את המועדון למופת שפתחו לפני שלוש שנים, המועדון לאנשים שיוצאים לפנסיה. ומאז אני שם, שלוש פעמים בשבוע יש פעילויות סורגות, וכול מיני עבודות יד.

הזוית האישית

אחינעם וטוהר – שמחנו להכיר את עליזה, ולמדנו ממנה על חייה בהגיעה כילדה לארץ.

עליזה – נהניתי מן המפגש עם הבנות, מם ההקשבה שלהן והעניין שגילו. ובהזדמנות לספר להן את הסיפור שלי ולתעד אותו יחד איתן

מילון

תאשור
תְּאַשּׁוּר הוא מושב בנגב הצפוני-מערבי, מדרום מזרח לנתיבות, ומצפון מזרח לאופקים, השייך לשלושת מושבי "יחדיו" אשר הוקמו בסמיכות זה לזה, כחלק ממועצה אזורית בני שמעון על ידי תנועת המושבים. ויקיפדיה

ציטוטים

”מעולם לא התלוננו על הדרך הארוכה, היינו בטוחים שכול ילדי העולם חווים את אותו הדבר. “

הקשר הרב דורי