מאגר סיפורי מורשת

הנכדה מאיה גריידי מראיינת את סבתא שמחה:

שמי שמחה גריידי,  נולדתי בשנת 1952 להורי ולמשפחת זרגרי. הוריי עלו מכורדיסטן בשנות ה-50 יחד עם שלושת ילדיהם, והתיישבו ברמת השרון. אני נולדתי שנה לאחר העלייה, ה"צברית" היחידה במשפחה. ואני גם הכי קטנה.

היו לי הורים נפלאים, שעבדו קשה בכדי שלא יחסר לנו דבר. ביתנו היה בית חם ואוהב. פעמיים בשבוע היינו הולכים לבקר את סבתא וסבא שלי בבאר שבע. בביתנו דיברנו בארמית, כי הוריי לא ידעו עברית, עם השנים הם למדו.

בגן למדתי ברמת השרון, אני זוכרת שכל בוקר מחדש הוריי היו לוקחים אותי ואת אחותי לגן. היינו מחזיקות ידיים ובוכות, שאנו לא רוצות להיפרד. הגננת הייתה צריכה להרגיע אותנו. בגיל 6 עברנו דירה לעיר חולון. שם למדתי בבית ספר ששמו 'מגינים'. בית הספר היה מתחיל בשעה 8 בבוקר, מדי בוקר היה לנו מסדר בוקר – כל כיתה הייתה עומדת בטור בחצר בית הספר, המורים היו מברכים אותנו בבוקר טוב, אחר כך היינו שרים יחד שני שירים, ומתפזרים לכיתות. הכי אהבתי ללמוד את שיעור תנ"ך. סיפורי התנ"ך היו מרתקים אותי מאוד. בהפסקות אהבנו לשחק, בעיקר מחניים, קלאס, גומי וחבל. אני הכי אהבתי מחניים וגם הייתי טובה במשחק הזה. מדי יום בשעה 12 הייתה לנו ארוחה בחדר האוכל, היינו צריכים לבוא עם כרטיס צהוב ביד. זכור לי, שהאוכל היה טעים במיוחד בזכות חיה הטבחית שלנו. בסיום יום הלימודים בבית ספר, היינו חוזרים הביתה בחבורות. בדרך היינו עוצרים ליד עצי תותים, מדברים מתחת לעץ המוצל, ואוכלים את הפירות שקטפנו, ורק אחר כך כל אחד היה הולך לביתו. בשעות הצהרים הייתי אוהבת לעזור במטלות הבית, לסדר היכן שצריך, כדי שכאשר אימא תחזור מהעבודה היא תהיה שמחה, וכך גם תמיד קיבלתי חיבוק חם.

בהיותי בת 6 אחי הבכור התחתן, זאת הייתה חוויה שאזכור תמיד. תפרו לי שמלה בצבע תכלת שמאוד אהבתי וקנו לי נעליים לבנות. הייתי כזאת מאושרת! החתונה הייתה שמחה.

בשבתות אמי הייתה מכינה לנו מטעמים, היינו עושים קידוש, יושבים בשולחן עם ארוחת שישי נהדרת ואחריה הולכים לישון. תמיד כשקמתי בבוקר יום השבת התעוררתי לריח החמין שהיה בכל הבית, לאחר הארוחה היינו מתארגנים כדי ללכת לים, אני אהבתי את הים מאוד! עד היום אני נהנית ללכת אליו.

כשגדלתי, הקמתי משפחה משלי, נולדו לנו שני בנים וכיום אני סבתא מאושרת. אני עובדת כגננת כבר שלושים שנה.

זיכרונות הילדות שלי זכורים לי לטובה. ילדות מאושרת ושמחה, שאני בהחלט מתגעגעת אליה!

תמונת מחזור

הזוית האישית

מאיה: תודה רבה לך סבתא, ששיתפת אותי בחוויות הילדות שלך. אני מאחלת לך בריאות והרבה נחת.