מאגר סיפורי מורשת

שמי דבורה טייבלום (שכטר) ילידת מושב סתריה. נולדתי בשנת 1950 בבית חולים יולדות ברחובות, להורי אווה גרינברג ילידת 1927 בוקרשט ברומניה ואברהם שכטר יליד 1917 בבסרביה רומניה שהייתה בשלטון רוסיה בזמנו. הם הגיעו עם עליית הנוער לארץ ונשלחו לקפריסין שם הם הכירו והתחתנו. מושב סתריה הוקם ע"י הסוכנות היהודית, עולים  ניצולי השואה שהגיעו מאירופה.

 

את ילדותי מהגן ועד סוף בית הספר היסודי למדתי במושב, ביה"ס התיכון למדתי ב"אורט" לבנות ברמלה במגמה אופנה ואת העל יסודי מורות למלאכה בעיר גבעתיים. במושב סתריה הייתה צרכנייה , דואר, מחלבה, בית כנסת ומועדון שנקרא הצריף הירוק. בחורף הקרינו שם סרטים ובימי שישי הינו נפגשים למסיבת ריקודים, סרטים היו מקרינים בתקופת הקיץ בחוץ היה מסך וטריבונות מבטון ,לישיבה בלי ריפוד ובחורף הקרינו סרטים בצריף הירוק.

 

פעמים בשבוע היה אדם מהמושב שהיה עובר עם חמור ועגלה ומוכר בקבוקי סודה מזכוכית,לחם וקרח.בתקופה הזאת לא היו טלפונים וטלוויזיה ומחשבים, היה טלפון אחד בלבד במזכירות.הינו נפגשים בקיץ בימי שישי בערב ליד הצרכנייה ויושבים על הברזלים שמסביב לצרכנייה ומשוחחים.הינו משחקים ב-5 אבנים, חבל קפיצה, הייתי מעיפה  עפיפונים  שאבי בנה לי מעץ ואני הייתי מקשטת אותם בניר קרפ וגוזרת זנב מהניר.

 

בסוף המושב ישנה גבעה וכל השטח בזמנו היה מכוסה בכלניות, ופרחי בר נוספים.אחר הצהרים הינו מגעים להר ומחליקים ממנו למטה.אני זוכרת שאבי  גידל  דבורים ואת חלות הדבש הוא היה לוקח לרמלה למקום ששם היו יונקים את הדבש מהחלות ומכניסים לצנצנות לשיווק. בזמנו לא היה לנו רכב הכול נעשה על ידי סוס ועגלה. זכור לי שהיתי רצה אחרי הסוס והעגלה שאבא שלי ייקח אותי איתו.גדלנו יונים, עופות לביצים, עופות לבשר (לאכילה) ופרות לחלב. כאשר הייתי מגיעה מבית הספר הייתי צריכה לעזור באיסוף הביצים ונתינת אוכל לעפות וחליבת הפרות. 

 

בשנת 1956 פרצה מלחמת מבצע סיני שארכה 8 ימים, אבי גויס למלחמה ואתו כל הגברים מהמושב, לא היה להם שום ידע להילחם ולהחזיק נשק בכלל.אבי יצא למלחמה כשהייתי בת 6 , היה לי עצוב כשהוא יצא למלחמה. בזמן המלחמה הייתה אמי דאגה לכל הנשים שגרו ברחוב שלנו. אני הצטרפתי אליה לעזרת הנשים.הינו מביאות תערובות ממחסן התערובות עם סוס ועגלה באותה תקופה התערובת הייתה מגיעה בשקים והינו מחלקות לכל משפחה.בלילה הינו מתכנסות כל פעם אצל משפ' אחרת ואוכלות וישנות ביחד כולנו פחדנו מאוד. אם רדת החשכה אסור היה להדליק אורות.אני עזרתי  לאמי  לחלוב  את הפרות פעמים ביום, זה היה קשה בגלל שהיו לנו בין 4 ל-5 פרות לחלוב. את החלב הינו מביאות למחלבה. כמו כן גידלנו ירקות כמעט מכול סוג . כאשר הסתימה המלחמה כל האבות חזרו לבתיהם ואבי לא חזר, כל הזמן הצקתי לאמי מתי אבא יחזור כולם חזרו ורק אבא שלי לא חזר.

 

אני נשואה לבן מושב סתריה שהוא הילד השני שנולד במושב, משנת 1971 ששמו משה טייבלום. אחרי החתונה גרנו באושיות שכונה ברחובות. משנת 1995 אנחנו מתגורריםבמשק של הורי, יש לנו שני ילדים דורי וטלי ו-5 נכדים ששמם אפרת, תמר, איתן, עוז וברק.

 

סתריה הוא מושב באזור השפלה מצפון מזרח לעיר רחובות. הנמצא בשטח השיפוט של מועצה אזורית גזר ומשויך לתנועת המושבים. היישוב הוקם בל"ג בעומר בשנת 1949 על ידי 95 משפחות עולים מרומניה ופולין שעלו לארץ ממחנות מעבר בקפריסין, לשם נשלחו על ידי הבריטים

 

מלחמת סיני, "מבצע קדש"… היא מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת לבין מצרים, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ"ד בחשוון עד א' בכסלו תשי"ז). במהלך המלחמה כבש צה"ל את חצי האי סיני, למעט רצועה צרה לאורך תעלת סואץ, השמיד תשתיות צבאיות רבות ופגע בצבא המצרי. לאחר סיום המלחמה פינתה ישראל את כל השטח שנכבש. 

 

תשע"ו