מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זיכרונות ילדות של סבתא שרה

סבתא שרה והנכדה רומי
סבתא שרה בילדותה
זכרונות ילדות של רומי

סבתא שרה מספרת:

נולדתי בשנת 1946, שנתיים לפני קום המדינה. כשנתיים לאחר מלחמת העולם שבה נספתה כל משפחתה של אמי ושל אבי ורק הורי נותרו, כי הם היו בישראל. נולדתי למשפחתי, כשכבר היו לי שני אחים: אחי הבכור עודד, שמבוגר ממני בשבע שנים ואחותי הגדולה הדסה, שגדולה ממני בחמש שנים.

 בנערותי

תמונה 1

 

נקראתי על שם סבתי (אימא של אמי), שרה רבקה או בלועזית שורה-רבקה ועד היום שמי שרה-רבקה. תמיד היה חשוב לי לשמור על השמות לזכר סבתי וכל משפחתה.

מאלבום התמונות שלי

 

תמונה 2

אחי הבכור עודד נפטר בגיל צעיר, ארבעים ושש, בתאונת מטוס, מצערת. אחותי ואני נשארנו יחידות מכל משפחתנו.

את ילדותי המאושרת עשיתי בנתניה, בשכונת רמת אפרים (שזה ליד קניון השרון). בית הורי עדיין עומד וקיים. את בית הספר היסודי סיימתי בשכונה (הייתה גם אפשרות לבחור בבית ספר אחר),  כך שכל חברי וחברותי מבית הספר היו גם השכנים הקרובים לי בשכונה. בכל ערב הינו מתאספים, כל ילדי השכונה ומשחקים ביחד משחקי ילדות: דג מלוח, מלכת היופי, מחבואים, תופסת צבעים ומשחקי חברה של הימים ההם.

בשנת 1964, סיימתי לימודי בתיכון היחידי שהיה בנתניה – "טשרניחובסקי" ועברתי ללמוד בסמינר בית הקרם בירושלים. אחרי שנתיים התגייסתי כמורה חיילת ושירתי בצבא בחיל חינוך להוראת חיילים אנאלפביתיים, במחנה מרכוס שעל הכרמל בחיפה.

לפני מלחמת ששת הימים התחתנתי עם בעלי, בעוד אנו מבלים בירח הדבש שלנו, נקרא בעלי, מרק, לשרות המילואים, בגלל המלחמה.

מאז נשואינו אנחנו גרים כל המשפחה, ברמת אביב. עבדתי בהוראה בבית ספר ברמת אביב ואחר כך כמנהלת אגף החינוך התרבות הנוער והספורט בעירית נתניה. אייל, בני (אבא של רומי), נולד בשנת 1968 ואחריו נולד ניר (דוד של רומי) ולאחר מכן תומר ומאיה.  רומי היא נכדתי הראשונה (אומנם ארבעה נכדים בנים נולדו לפניה, אבל רומי היא "הנכדה-בת" הראשונה למשפחת גלברג) וסך הכול כיום יש ארבע עשר, נכדים ונכדות.

אנחנו משתדלים לקיים מסורות של חגים יהודים ומשפחתיים כל המשפחה ביחד: ליל הסדר, ראש השנה וחג השבועות הם חגים שכל המשפחה חוגגת ביחד. ארוחות שישי או שבת הם מסורת משפחתית מיום שהילדים או הנכדים נולדו. עוד מסורת שלנו – מפגשים ביום ההולדת שלי אנחנו יוצאים ליומיים, שלושה, לצימר, לפיקניק או לחו"ל כל בני משפחה לדורותיה: בעלי ואני,  ארבעת ילדי וארבע עשר 4 נכדיי – זאת מסורת שאני רוצה שתימשך כל שנה.

 לקט תמונות מהחופשות והמפגשים המשפחתיים שלנו

תמונה 3

הנכדה רומי מספרת:

נולדתי ב – 2009 ומאז שאני זוכרת את עצמי אנחנו באים לארוחת שישי כל שבוע, סבתא מכינה תמיד מאכלים שאני אוהבת.

בכל יום שישי לפני כל המשפחה הייתי שרה ורוקדת בקולי קולות וכולם מצטרפים ועושים קולות ותנועות רקע. (למדתי במשך כמה שנים בלט ריקוד מודרני ושירה)

סבתא שרה תמיד מכינה את מרק הקניידלך שאני הכי אוהבת- הכי טעים בעולם! יש לנו כמה מתכונים שלמדתי מסבתא שלי והיום אני יכולה לעשות לבד ואוהבת אותם מאוד.

בבית של סבתא יש המון תחפושות, כובעים ותכשיטים שאפשר לעשות תצוגת אופנה. ולא לדבר על מגירת הממתקים הידועה (לשמצה) שבה תמיד יש סוכריות גומי, נחשים, שוקולדים ועוד… מאז שהייתי קטנה היה לי יום בשבוע שבו הייתי באה לסבתא ל"קצת" יום פינוק. אני גם אוהבת את היציאות לשופינג ולבילוים עם סבתא! ומאחלת לנו שנמשיך לעשות את זה עוד הרבה פעמים.

אנחנו שלושה בני דודים מאותה קבוצת גיל (בת דודתי מבנימינה גוני ונדב בן דודי מתל אביב, שכרגע בסין). נוהגים לבלות עם סבתא בחגים ובחופשים.

הזיכרונות הכי נפלאים שלי הם על טיולים משותפים, על משפחה ובני דודים מרובים ועל הצגות, משחקים והופעות בחצר עם כולם.

החופשות בבתי המלון, מהנים יותר מפעם לפעם. המפגשים של פעם בשנה עם כל המשפחה לשלושה ימים בבית מלון או צימרים בארץ או בחו"ל (ביום הולדת של סבתא שלי).

אני אוהבת שאנחנו משפחה מלוכדת שעושה הרבה דברים ביחד, משחקי החברה שעוברים בדורות ועד היום אני משחקת אותם עם אבי ועם אחיי. אני אוהבת את

התוכנית עזרה לי להבין את סבתא ומשפחתי יותר. למדתי הרבה דברים שלא ידעתי קודם.

הזוית האישית

רומי: התוכנית עזרה לי להבין את סבתא ומשפחתי יותר. למדתיי הרבה דברים שלא ידעתי קודם.

סבתא שרה: אהבתי את התכנית והמפגשים מדי שבוע ובמיוחד לעלות זיכרונות משותפים שלי ושל רומי. אבקש לאחל לרומי ולי עוד הרבה רגעים מרגשים של כייף הנאה וחוויות משותפות.

מילון

משחק דג מלוח
דג מלוח הוא שמו של משחק ילדים המכונה גם אחת שתיים שלוש דג מלוח.

ציטוטים

”עד היום שמי שרה רבקה על שם סבתי - היה חשוב לי לשמור על השמות לזכרה. “

הקשר הרב דורי