מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זכרונות ילדות של סבתא זהבה בירושלים

סבתא זהבה ונכדתה רבקה
סבתא זהבה בצעירותה
מנהג מיוחד היה בביתנו, לכבוד ראש חודש, אמי הייתה נוהגת ללכת ל"שוק מחנה יהודה" לקנות.....

הסבתא זהבה זלטה  ברוק מספרת לנכדתה רבקה.

קוראים לי זהבה, אני קרויה על שם  סבתא של אמי. נולדתי בירושלים,  בשנת תשט"ו 1955ביום שבת קודש בתאריך ג' באב, להוריי יונה ושרה ליבה גרינוולד.

בית הוריי

גדלתי  בירושלים בסביבה של יהודים חרדים לדבר ה'. התגוררנו בשיכון חב"ד בדירה קטנטנה בת שני חדרים בלבד.  לכן, חיי החברה והמשחקים שלנו היו בעיקר בחצר ובגינת העיר שעל יד הבית.

הוריי, היו אנשים יראי שמים, שחינכו אותנו בדרך התורה והחסידות. אבי יונה היה סופר סת"ם ואמי שרה ליבה, הייתה עקרת בית. ביום יום נהגנו לאכול לחם עם מרגרינה, לפעמים סלט עם חביתה, לחם עם שוקולד למריחה ומרק, בכל בוקר אימי הייתה מכינה לנו דייסות על מנת שנתחזק ונגיע ללימודים רעננים ומוחזקים.

מנהג מיוחד היה בביתנו, לכבוד ראש חודש, אמי הייתה נוהגת  ללכת ל"שוק מחנה יהודה"  כדי לקנות מרמלדה. היא הייתה חותכת אותה לחתיכות קטנטנות ולא גדולות כלל, ומחלקת  לנו, הילדים. בשבת היינו נוהגים לאכול גפילטע פיש ומרק עוף עם חתיכה קטנה של עוף. בשבת בבוקר נהגנו לאכול קוגל ירושלמי מאטריות, טשולנט עם הרבה תפו"א אדמה וקצת בשר. אנחנו היינו שמחים במיוחד, למרות, שלא היו לנו שפע של מיני מתיקה ומגדנות.

בסמוך לבית שלנו הייתה מכולת שכונתית, שבה היינו קונים את הדברים הבסיסיים: לחם, חלב, לבן, קמח, ביצים ומה שהיה בזול. החנווני היה רושם בפנקסו את סכום הקניה בכל פעם שקנינו, ובסוף החודש אבי היה משלם במזומן על הקנייה שנרכשה בהקפה במכולת. ב"ה, גדלנו בריאים ושמחים, כל דבר קטן היה מעורר בנו שמחה ואור בעיניים.

זיכרונות ילדות

חברותיי  למשחקים היו חיה ואיטה, הן התגוררו בסמוך אלינו. אהבנו לשחק יחד בחבל, תופסת, סבתא סורגת וגומי. ובשעות הפנאי הייתי מסייעת לאמי בסידור הבית וכל מה שביקשה.

למדתי בבית ספר "בית יעקב". למדנו חשבון, חומש, נביא, יהדות, ציור. למדנו לנגן על כלי נגינה אורגן, חליל, אקורדיון.  היחס שלנו לבית הספר היה מלא מורא ויראה, חששנו מאוד מהמורות, כיון,  שכול התנהגות  לא ראויה גררה עונשים כמו: זימון  בחדר המנהלת ולעיתים גם זימון ההורים.

התלבושת בבית ספרנו הייתה חולצה תכלת וחצאית כחולה. בבית ספרנו ערכו טיולים ומסיבות. מורה אחת שזכורה לי במיוחד, היא המורה עטל פרצוביץ היא הייתה מורה למלאכה בבית ספרנו.

בבית ספרנו לא היה חדר אוכל, כל תלמידה הצטיידה בארוחה שהכינה לה אמה, האוכל היה מונח בתיק האוכל עם מפית, כדי להניח על השולחן, ומגבת לניגוב אחרי נטילת הידיים. מאכל, שאהבתי במיוחד, היה לחם עם ממרח שוקולד, זה היה הממתק היחיד בן זמננו.

בתקופת הילדות שלנו היינו הולכות לתנועת נוער המכונה "בתיה". זוהי תנועה שמעוררת את הרצון להיות טובות יותר כלפי האחר. וכיצד להתנהג כבנות מלך צנועות וכשרות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו.

תמונה 1
סבתא זהבה עם התינוקת רבקה בידיה

הזוית האישית

רבקה- סבתא תודה לך! למדתי מהסיפור, מה הערכים החשובים באמת.

מילון

שוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה. בשוק דוכנים וחנויות רבות, הכוללים דוכני ירקות ופירות טריים, אטליזים, מאפיות ומעדניות. יש בשוק גם חנויות לדברי מכולת, תבלינים, מזון אורגני, ממתקים, פרחים, כלי בית, כלי מטבח, כלי עבודה וביגוד, וגם דוכני פלאפל ומסעדות עממיות. השוק, שנודע בצבעוניותו הרבה, זוכה לעדנה רבה בימי בחירות לכנסת, כשנוהגים לבקר בו פוליטיקאים רבים..

סופר סתם
סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות. הכתיבה נעשית באמצעות קולמוס ודיו כשר, על הקלף. האותיות נכתבות בכתב אשורי. סופר סת״ם הוא אחד משלושת הכלי קודש לצד שוחטים ומוהלים. תיוג האותיות נעשה על פי רוב על ידי מתייג. לעיתים הסופר משמש גם כמגיה

ציטוטים

”למרות, שלא היו לנו שפע של מיני מתיקה ומגדנות, היינו שמחים במיוחד.“

הקשר הרב דורי