מאגר סיפורי מורשת

סבתא חיה קרסיק  השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ומספרת לנכדתה שושי כהן.

הוריי, אסתר ושלמה זלמן אנגרמן, הם ניצולי שואה, שניהם עלו לארץ אחרי השואה. התחתנו בארץ והקימו משק חקלאי במושב צפריה, שכלל רפת המניבה חלב וגידול אווזים, ממנו התפרנסה המשפחה. כך גדלנו אני ואחותי היחידה בבית קטן עם שני חדרים. עד היום שתינו גרות במושב צפריה.

בהיותי בגיל 6 פרצה בארץ מלחמת סיני. היה זה באוקטובר 1956, בעקבות חדירות ליליות של מסתננים לתוך יישובים  בישראל והיחסים הרעועים בין מצרים לישראל, החליטה ישראל בשיתוף פעולה עם אנגליה וצרפת לצאת במבצע שידוע כ"מבצע קדש" או מלחמת סיני.

אני זוכרת היטב את החיילים שבאו להגן על אזור שדה התעופה והתמקמו בחצר שלנו, הם הקימו מגדל מחבילות חציר ומשם תצפתו על האזור.

כשהייתי בגיל 16 פרצה מלחמת ששת הימים. בימי הכוננות לפני המלחמה, התבקשנו לחפור שוחות בחצר הבית לצורך הגנה, בימים האלו כולנו היינו רתוקים למכשיר הטרנזיסטור שדרכו שמענו את החדשות. שמענו גם את קול הרע"ם מקהיר, תחנת רדיו מצרית, ששידרה בעברית והפחידה את תושבי הארץ באיומים ובהפחדות, כאשר צבאות ערב יצליחו לנצח את ישראל. כשפרצה המלחמה שינתה התחנה את הטון, ובמקום איומים והפחדות היא הודיעה בקול תרועה על ניצחונות מדהימים של צבאות ערב ועל תבוסה לצה"ל. הוריי היו דאוגים ונפחדים, במיוחד בעקבות הרקע שלהם כניצולי שואה. בחסדי ה', חיילי צה"ל נצחו.

אני זוכרת את השמחה הגדולה שהייתה כשהגיעה הידיעה על שחרור הכותל.

לפני שסבתי (אותה לא הכרתי מעולם) נשלחה למחנות, היא הספיקה להעביר מספר חפצי ערך לשמירה אצל אחת השכנות הגויות בכפר מגוריהם בהונגריה. לאחר שהסתיימה המלחמה, אמי ושלוש אחיותיה שניצלו חזרו לכפר, והצליחו לקבל חזרה שרשרת זהב ארוכה שאימם (סבתי) הפקידה בידה. וכאשר הן עלו לארץ, הן חילקו את השרשרת לארבע חלקים כמספר הבנות. אמי קיבלה חלק אחד וזה למעשה החפץ היחיד ששרד ממשפחתה.

הזוית האישית

הנכדה שושי: מאחלת לך סבתא הרבה שנים של בריאות, שמחה ונחת. נהניתי מאוד, תודה!