מאגר סיפורי מורשת

זיכרונות ילדות

נולדתי בגרוזיה בשנת  1958. שפת הדיבור שלנו הייתה גרוזינית. אני זוכרת שגרתי בבית קרקע עם גינה. מבית הורי אני זוכרת את המאכלים שאהבתי ה"חצ'פורי" של אמא שלי.

בבית הספר בגרוזיה הייתה לנו תלבושת אחידה: שמלה חומה עם צווארון לבן ומנג'ט לבן וסינר לבן, ועל זה עניבה אדומה. אהבתי סרט בשם מננה וגם שיר מיוחד מילדותי ואהבתי לתפור בגדים קטנים.

עליתי לארץ בשנת 1972 בגיל 14. המסלול שלנו היה: טסנו מטביליסי לווינה ומווינה לישראל. הייתי אז בכיתה ו', עזבתי את הלימודים כדי לעבור לארץ ישראל. נפרדתי מחברותיי בעצב רב.

היום אני בת 58. אני זוכרת מהילדות שלי שאהבתי לטפח את עצמי והייתי מקובלת בחברה, הסיבה שלי לעליה כי כל היהודים עלו לארץ ישראל וגם ההורים שלי החליטו לעלות לארץ ישראל.

בגרות וחתונה

בעדה הגרוזינית היו מתחתנים באמצעות שידוכים, תמיד היו מנסים לשדך לי בחורים. פעם ניסו לשדך לי רופא והחליטו שאני אתארס אתו. הבחור בא לביתי עם יהלומים אבל אמרו לו שאני לא נמצאת כי רציתי לברוח מהבית. לא רציתי להתחתן, כי באותה תקופה הייתי מאוהבת בבעלי חיים.

אני ובעלי חיים נפגשנו בשנת 1974 בארץ ישראל בעיר אשדוד בגיל 16. התחתנו באשדוד בגינה של הבית, רצינו אולם, אבל לא הייתה אפשרות כלכלית לשתי המשפחות. אפילו צלם לא היה, ואין לי תמונות מהחתונה, רק שמלה. תמיד נחשבנו לזוג היפים של אשדוד ואנחנו חיים באושר עד עצם היום הזה.

נקודת הקושי שלי היא כשעברנו את הדרך הארוכה בדרך בגרוזיה קניתי ספר בשם "אנה קרנינה" ואני אהבתי לקרוא ספרים. במטוס קראתי את הספר ובזמן שנרדמתי גנבו לי אותו וכאב לי נורא. כשהגענו לארץ קיבלו אותנו בכבוד רב. השתכנו במרכז הקליטה בית קנדה וכעבור שבוע קיבלנו בית מעמידר. אחרי חודש הלכתי ללמוד בבית ספר של הדתיים, למדתי זמן קצר מאוד בגלל המצב המשפחתי הלכתי לעבוד במפעל תפוזים חודשיים לאחר מכן לא רציתי יותר לעבוד רציתי ללמוד והלכתי ללמוד עברית באולפן.

אני נהניתי באשדוד בגלל שזו עיר יפה – העיר שלנו שמתקדמת ומתפתחת ברמה גבוהה.

אנקדוטה

רוצה לספר לכם על חוויה – לקראת לידה של הנכדה הראשונה, לא ידעתי אנגלית. כדי להשתמש בשפה זאת בטיסה. הילדים שלי עזרו לי במילים בעברית. והתחלתי לכתוב כמה מילים ביומן. כאשר עליתי למטוס לטיסה לבלגיה ישב בן אדם נחמד לידי ומתי שהאיש ביקש משהו לאכול באנגלית אני אמרתי אותו הדבר כדי לא לבייש את עצמי בגלל השפה. לדוגמא: אם הוא הזמין מיץ תפוזים אז גם אני הזמנתי. כך כל מה שהאיש הזמין הזמנתי גם אני.

לפני החתונה שלי, אימי שלחה אותי ללמוד אצל אישה גרוזינית בשם ברה שלמדתי תפירה.

לאחר מכן בשנת 1980 למדתי עיצוב אופנה ותפירה עם ארבעה ילדים, משום שרציתי להתקדם בחיים ושיהיה לי מקצוע ברמה ועד היום אני תופרת שמלות כלות וערב, שושבינות ועוד. כל בני המשפחה לובשים את הבגדים שאני תופרת להם לכל האירוע.

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של שיראל אליה וסבתא אנה.