מאגר סיפורי מורשת

שמי שולמית כהן ואני אמא לחמישה ילדים ושלושה נכדים חמודים. נולדתי בארץ ישראל, בעיר רחובות, וכעת אני גרה בבאר שבע. התחתנתי עם בעלי חיים בשנת 1982, ואנחנו ביחד בסך הכל 37 שנים מאושרות ומדהימות יחדיו. מאוד טוב לי איתו והוא סבא מצחיק ומדהים לאוריאן ולשאר הנכדים שלנו.

אני מרוקאית גאה וכל שבת מכינה חמין וקוסקוס, ועוד המון מאכלים טעימים לנכדים שלי ולילדים שלי. אני מאוד אוהבת לבשל לאהובים שלי ולארח. בעיני זו דרך נפלאה לקרב את המשפחה, לאחד אותה יחדיו.

בילדות, אחים שלי ואני היינו מאוד מחוברים אחד לשני. אולי בעיקר כי לא היו לנו כלל טלפונים, ולכן הייתה תקשורת מילולית רבה בין כולנו, גם בין החברים הרבים, בעיקר כשרצינו לצאת לטיולים בפארקים.

הייתי ילדה ספורטאית במיוחד, ואהבתי מאוד לעסוק בכך. בבית הספר הייתי משתתפת המון בתחרויות ספורט, בכל מיני מקצועות כדורסל, כדורעף, ריצה ואפילו כדורגל. כל הזמן הייתי זוכה בתחרויות בבית הספר וגם מחוצה לו. הייתי טובה מאוד ויש לי עד היום המון תעודות גביעים ומדליות. שיעור ספורט הוא ללא ספק השיעור שהכי אהבתי בבית הספר.

האהבה של לספורט העמידה אותי לא אחת בסיטואציות חברתיות לא פשוטות. פעם אחת התחריתי מול החברה הכי טובה שלי בכדורסל. היה משחק בבית הספר שבו התחרו הקבוצה שלי וקבוצה נוספת שבה שיחקה החברה הכי טובה שלי. הייתי בטוחה שאנחנו מנצחים כי היינו טובים יותר. לאורך כל המשחק הניקוד היה צמוד ומתח רב היה באוויר. בדקות הסיום שחקנית מהקבוצה היריבה קלעה סל סיום, ובסופו של דבר על אף הביטחון שהיה לי שננצח, הקבוצה שלי הפסידה.

אני לא אשקר ואגיד, שלא התבאסתי, אבל הבנתי שהחברות שלנו חזקה מכל ניצחון או הפסד, ועל אף התחושות שלי פרגנתי לחברה שלי על הניצחון ושמרתי על הגינות וספורטיביות, כי בסופו של דבר זה רק ספורט.

שנים רבות עברו מאז, לא התגייסתי לצבא היות והתחתנתי בגיל 17 אבל דבר אחד לא השתנה, אני וציפי  חברות עד היום.

למדתי מהפרוייקט של הקשר הרב דורי שהנכדה שלי אוהבת אותי מאוד ושאני חשובה לה אבל אני והיא לא יצאנו לטיול בבית התפוצות מסיבות אישיות. אבל היה כיף כל המפגשים והעיקר החוויה ואני כל כך אוהבת את נכדתי.

הזוית האישית

המתעדת אוריאן – נהנתי ממש מהמפגשים והיה כיף להיות עם סבתא שלי והעלאת הסיפור. וכל הסיפור של סבתא שלי היה די מרגש לשמוע והיה כיף לעבוד עם כולם והחידונים והמשחקים שהיו ושאני אוהבת את סבתא שלי ממש.

המספרת שולמית – היה לי כיף לעבוד עם נכדתי ממש. וגם לי היה כיף עם כולם ואני אוהבת אותה מאוד.