מאגר סיפורי מורשת

איך הכרתי את אשתי

בזמן השירות הסדיר באחת החופשות הוזמנתי למסיבת חברים. אשתי הוזמנה גם כן והיא הגיעה עם חבר שלמד איתי בבית הספר בכיתה. אשתי משכה את תשומת לבי ושאלתי את החבר מי זאת. הוא אמר לי שקוראים לה תמר והיא גרה ברחוב חשמונאים. בסוף המסיבה היא הלכה עם החבר שלי. עברה שנה אני הייתי בקורס קצינים ונזכרתי בה. ביררתי מה מספר הטלפון שלה וצלצלתי אליה. היא כמובן לא זכרה במי מדובר אבל הסכימה להיפגש. נפגשנו. באותו זמן היא למדה בירושלים ביולוגיה. כחודש אחרי הפגישה הראשונה התקיים טקס סיום קורס הקצינים, הזמנתי אותה לטקס והיא הגיעה ומאז אנחנו ביחד. היות ואני הייתי בצבא והיא למדה בירושלים נפגשנו לעתים רחוקות מדי. עם סיום הצבא התחלתי ללמוד בירושלים. היות ועם תום שנת הלימודים הראשונה שלי אשתי סיימה את לימודיה והיות וכבר היינו ביחד שנתיים החלטנו להתחתן. ההסכמה שלה להתחתן ניתנה רק לאחר שהתייעצה עם אמא שלה.

עבודה בזמן הלימודים

התחלתי ללמוד בירושלים משפטים. מאוד רציתי להיות עצמאי כלכלית והחלטתי לא לבקש כסף מההורים לא עבור שכר הדירה, הלימודים והכלכלה היומיומית. היות ועדיין לא היה לי מקצוע היה ברור לי שאוכל לעבוד רק בעבודות מזדמנות. העבודה הראשונה שמצאתי הייתה בסקר תחבורה בירושלים. מטרת העבודה הייתה לבדוק את עומס התחבורה ברחובות במרכז העיר. התפקיד היה לרשום את מספר כלי הרכב שעובר ברחבות המסוימים שעליהם הייתי אחראי. לאחר חודשיים הסתיים הסקר ושוב המשכתי לחפש עבודה חדשה. מצאתי עבודה בסבלות. הצטרפתי לקבוצה שהייתה מעבירה תכולה של דירות ממקום למקום. כמובן שהיו סבלים מקצועיים שתפקידם היה להעביר את המכשירים הכבדים כמו מקרר, מכונת כביסה, ארונות ועוד… תפקידי היה להעביר את הספרים, את כלי הבית וכדומה…  היתרון בעבודה הזאת היה התשר (טיפ) שהיינו מקבלים מבעלי הדירה שהיינו מעבירים עבורם את החפצים שלהם. היות ועבודה זו לא הייתה יומיומית ולא הספיקה לי מבחינת ההכנסות חיפשתי עבודה אחרת וקיבלתי אחריות על הגן של הבניין שבו התגוררנו (אשתי ואני). בין השנה השנייה והשלישית ללימודים קיבלתי הצעה לשמור על ציוד קשר בסיני. הציוד היה באוהל על חוף ימת ברדאויל. החיסרון בעבודה זו היה שנאלצתי להתגורר באוהל ולא יכולתי לצאת לחופש במשך חודש וחצי. היתרון הגדול היה השכר. בחודש וחצי קיבלתי שכר של חמישה חודשי עבודה.

עבודה אחרי הלימודים

עם סיום הלימודים חזרתי עם אשתי לחיפה אשתי התקבלה לעבודה בבית חולים בני ציון ואני התקבלתי להתמחות במשרד קומיסר. עם סיום ההתמחות עברתי את בחינות ללשכת עורכי הדין וקיבלתי רישיון. באותו זמן לאבי ואחי שגדול ממני ב11 שנה היה מפעל למרצפות, מדרגות ובלוקים, שקראו לו אלוני (על שם המשפחה שלי). אחי שניהל בפועל את המפעל הציע לי להצטרף לחברה, הסכמתי. העבודה התחילה בשש בבוקר כי היה צריך לארגן את הפועלים, להפעיל את המכונות ולדאוג להתחלת הייצור. במקרים רבים היינו נוסעים אחי ואני בשעות הצהריים לתל-אביב כדי להיפגש עם לקוחות. בימים אלו היינו חוזרים בשמונה-שבע בערב הביתה. המפעל היה בתקופת גידול מספר העובדים גדל כמות הלקוחות גדלה והנסיעות לתל-אביב הפכו לשגרה (לפחות פעמיים בשבוע). תקופה זו הייתה מאוד מעניינית היות ורכשנו ציוד חדש מודרני יותר, הציוד היה איטלקי ולכן נסענו פעמים רבות לאיטליה. המפעל הלך וגדל, היינו המפעל הגדול ביותר בארץ לייצור מרצפות. באותו זמן החלה דרישה לשדרג את רמת הגימור בדירות ולכן התחלנו ליבא אריחי שיש. היבוא היה בעיקר מאיטליה אך גם מספרד.

ילדות

נולדתי בשנת 1945 בבית חולים "בתר" בחיפה. אבי עלה מרוסיה ב1928 ואמי עלתה מהונגריה ב1929 שם אבי חיים, שם אמי מלכה. שם אחי שנפטר היה נתנאל ושם אחותי חינה. אבי בנה בית שבו התגוררו אחיו, אחותו והוריו (זה היה בית בין שבע דירות). ולכן גדלתי בילדותי עם כל בני דודי, דודי וסבי וסבתי (מצד אבי כמובן) באותו בית. המשפחה מצד אמי בני דודי ודודי גם כן גרו באותה שכונה, לשכונה הזאת קראו הדר הכרמל. אני הלכתי לגן ילדים ברחוב גאולה שקרוב למקום מגורי (רחוב ארלוזרוב). הזיכרון שלי מהגן זה שיום אחד ישבנו ושיחקנו בגן מבוגר ממני זרק אבן ופגע בי במצח ועד היום יש לי צלקת. אני למדתי בבית הספר היסודי הריאלי בהדר בכיתה א', בכיתה ב' בבית הספר הריאלי שבאחוזה, בכיתה ג' וד' בבית הספר הריאלי מרכז הכרמל. ובה' ו-ו' באחוזה. הזיכרון שלי מהבית ספר זה שבכיתה א' הייתי הולך לבית הספר 20 דקות. בכיתה ז' ח' ט' י' למדתי בבית הספר ריאלי באחוזה בכיתה יא' יב' בבית ריאלי בבית בירם. למדתי בבית הספר היסטוריה, גאוגרפיה, תנך, ספרות, כלכלה, פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית, כימיה, ביולוגיה…

הזוית האישית

סבא, תודה רבה שבאת אליי כל שבועיים בבוקר והשתתפת איתי בקשר הרב דורי. אני מאוד נהניתי להיות איתך ואני מקווה שגם אתה נהנית איתי. אני למדתי ממך רבות ואני רוצה להמשיך ללמוד ממך כמה שרק אפשר. אתה מאוד סקרנת אותי בכל דרך שסיפרת לי (במיוחד בסיפורים עם סבתא). למדתי הרבה על הילדות שלך ועל העבודה שלך ובכלל על כל חייך המופלאים. תמיד הסתקרנתי מסיפורך. אני מאוד רוצה שתמיד תמשיך לספר לי את כל מה שעבר עלייך ומה עשית בשנים שעברו.