מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זהבה חולמת לעלות לישראל

משה קול, ראש המחלקה לעליית הנוער
ילדי עליית נוער לומדים עברית
ילדותה של זהבה במרוקו

התלמידה איילה השתתפה השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם זהבה ותיעדה את סיפורה

זהבה נקראה בשם זה על שם סבתא של אביה שנקראה זוהרה (דומה). שם משפחתה לאחר נישואיה הוא אנקאווה. שם משפחתה לפני החתונה הוא דאהן. זהבה היא השנייה במשפחה. יש לה שני אחים וארבע אחיות. היא גדלה במרוקו בעיר מרקש.

ילדותה של זהבה

במפגשים שערכו, זהבה הרבתה לספר על שנות ילדותה. הייתה לה ילדות חצויה. עד גיל 14 היא גדלה במרוקו בעיר מרקש וגדלה בין ילדים יהודיים וערבים. היא מספרת כי בילדותה הם שיחקו במשחקי חצר כמו גומי, חמש אבנים – במקום חמש אבנים השתמשו בעצמות כבש, משחקי חבל. היא  מספרת שהיא אהבה לשמוע שירים שקטים בצרפתית. היא כמעט ולא קראה ספרים או שיחקה במשחקים ניסיתי לשאול אותה על איזה מעשה שובב מילדותה אך היא לא זוכרת היא סיפרה כי לא היו שובבים הם גרו ברובע הנוצרית והיה אסור לשחק שם וגם הם היו הילדים היחידים חברותיה הקרובות היו רק יהודיות והיא למדה בבית ספר יהודי היא גם השתתפה בתנועת נוער בשם צופים. בילדותה היה לה חלום לעלות לארץ ישראל ולשרת בצבא בחיל האוויר ולהיות טייסת.

מרבית זיכרונותיה הם מבני המשפחה הקרובה שלה. אביה היה נגר וחשמלאי ובעל מקצוע מעולה, כמעט כל דבר היה מכין בעצמו. היא זוכרת שבחג סוכות, אביה הכין סוכה כל כך טובה שהיא נשארה  והחזיקה מעמד גם אחרי שנה. בימי החג אמא שלה הייתה מכינה אוכל מיוחד ומטעמים מיוחדים לדוגמא בפסח הם נהגו לאכול כבש מבושל עם הרבה בצל מתוק וצימוקים. אביה היה אדם דתי מאוד והיה הולך להתפלל בבית הכנסת שנחשב לבית כנסת של המעמד העליון ושל האנשים החשובים בעלי העמדות בקהילה..

היא קיבלה מאמא שלה פמוטים והיא שמרה אותם עד היום!

היא עלתה לארץ במסגרת "עליית הנוער" בשנת 1959. היא עלתה לארץ לבדה ללא הוריה שנשארו במרוקו העלייה הייתה לפני מלחמת מבצע קדש. מיד כשהגיעה לארץ עם חברותיה הכניסו אותה לפנימיה בפתח תקווה שנקראת בית אברהם היה לה דוד שהיה אדם דתי והוא דאג לארח אותה. עם עלייתה ארצה היא התחילה ללמוד עברית ללמוד  את אותיות ה – א-ב.

קבוצת בני נוער של "עליית הנוער", מגיעה לנמל חיפה (ויקיפדיה)

תמונה 1

הוריה הגיעו לארץ ממרוקו, תקופה קצרה לאחר שהילדים הגיעו לארץ. עם עלייתם שיכנו אותם במעברה. אבא שלה עבד בצבא כמכונאי טנקים ואמא שלה הייתה עקרת בית.  כשגדלה קצת הלכה לעבודה בבית חרושת לסוכריות ואח"כ עבדה בבית חולים. במשך הזמן היא עברה קורס גננות ונהייתה גננת לילדים הקטנים היא תמיד אהבה ילדים.

בשנת 1961 הכירה את בן זוגה שהיה מבוגר ממנה ב – 7 שנים ובהמשך הפך לבעלה. כל שנות נישואיה , היא אף פעם לא יצאה לעבודה והשקיעה בטיפול ילדיה. לזהבה יש שמונה ילדים בן אחד ושבע בנות. היא סיפרה כי היה הכי חשוב לה לחנך את הילדים לדרך ארץ, כבוד הורים…

מבית הוריה היא שומרת למזכרת את הפמוטים אותם קיבלה מאמא שלה. פמוטים אלו הם החפץ היקר והחשוב לה מאוד!

חלומה של זהבה לעלות לארץ ישראל התגשם ובנתה בארץ משפחה לתפארת. זהבה נהנית היום ממשפחתה המורחבת: 8 ילדיה, 43 נכדים ו – 7 נינים.

הזוית האישית

איילה בדוש מביאה את סיפורה של זהבה שעלתה ממרוקו לישראל והקימה בית ומשפחה ענפה בארץ

מילון

עליית הנוער
עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.

ציטוטים

”היה הכי חשוב לה לחנך את הילדים לדרך ארץ, כבוד הורים..“

הקשר הרב דורי