מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

וינה-פלשתינה-ישראל

גילי שגיא ורותי אפשטיין - סבתו
גילי שגיא ורותי אפשטיין - סבתו
רותי אפשטיין גודלה כתינוקת בארגז תפוזים

נולדתי בפלשתינה בתקופת המנדט הבריטי. להוריי שברחו מאוסטריה ברגע האחרון, לפני מלחמת העולם השנייה. הוריי הגיעו באוניה רעועה ליפו. נולדתי 8 ימים לאחר הגעתם. בית או דירה לא הייתה להם ולכן אירחו אותם אנשים זרים. מיטה לתינוק כמובן לא היתה לכן לקחו ארגז של תפוזים והפכו אותו למיטה. את הארגז שמו על שולחן כדי שעכברים ועכברושים לא יפגעו בתינוקת. עד גיל 4 לא ידעתי שום שפה אחרת מלבד גרמנית. האווירה בבית הייתה מתוחה מאד כי כל בני משפחת הוריי נשארו באוסטריה והשמועות שהגיעו משם היו מרות ורעות. עברנו את מלחמת העולם השנייה, למדתי בגן ובבית ספר עברית, עברתי את מאורעות תרצ"ח ומול עיני (ילדה קטנה) נרצחו יהודים ע"י ערבים שבאו מיפו.  
 
לא אשכח שמפלשתינאית הפכתי לישראלית ב-1948 עם קום המדינה. תמיד אזכור את ההורה שרקדנו עם קום המדינה. בגיל 12 הצטרפתי לתנועת הצופים ומאז ועד היום אני דוגלת באמרה:"פעם צופה-תמיד צופה". בצופים הייתי חניכה, מדריכה והתגייסתי עם גרעין הצופים לנח"ל. הגענו לקיבוץ שדה בוקר שנמצא בהר הנגב. באותם שנים חיו בקיבוץ גם פולה ודוד בן גוריון. בן גוריון עזב את ראשות הממשלה והחליט לשמש דוגמה לנוער כדי שיתיישב בנגב. החיים שם לא היו קלים: ביום היה חם מאד, ובלילה קר. מזון ומים לא היו בשפע אך אהבת הארץ,והחלוציות היו מעל הכל ונר לרגלינו.  מה שרכשתי בילדותי יישמתי בבגרותי. למדתי בסמינר למורים ושנים חינכתי ילדים ונוער להיות, בראש וראשונה, אוהבי אדם ועוזרים לזולת ואוהבי הארץ.  תמיד אזכור מאין באתי ולאן הגעתי. 

מילון

פעם צופה-תמיד צופה
תמיד להתנהג כפי שלמדנו בצופים- להיות בני אדם ולעזור לזולת

נר לרגלינו
ישמש לנו דוגמה

ציטוטים

”לא אשכח שמפלשתינאית הפכתי לישראלית ב-1948 עם קום המדינה“

הקשר הרב דורי