מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי אסתר שמולביץ. נולדתי בשנת 1947 להוריי: אימא שלי מלכה (מרים) קרקובסקה ילידת בנדין, פולין, ואבא שלי, יצחק שמולביץ, יליד קלץ בפולין. זה הסיפור של המשפחה שלי:

ביום הולדתי השביעי הייתה לי מסיבה קטנה עם כמה חברות. כל אחת סיפרה איך אצלם בימי הולדת באים סבים סבתות דודים ודודות, ואצלי אף אחד לא בא… שאלתי את הוריי למה אין לי סבים וסבתות, דודים ודודות, ואמי סיפרה לי שכולם נספו בשואה. אמי כאמור היא מרים שמולביץ לבית קרקובסקה מבנדין פולין.

היא סיפרה לי שכשהיא הייתה בת 19, בשנת 1939, היא נפרדה מסבתא שלי – אימא שלה – שגם קראו לה אסתר. היא יצאה לדרך להכשרה ללמוד איך להכין נוער לעלות ארצה (במסגרת השומר הצעיר). שבוע אחרי זה פרצה מלחמת העולם השנייה, ואימא שלי וכמה חברים התחילו להימלט מבנדין. הם רצו, התחבאו וניסו לברוח. יום אחד בדרך הם מצאו חייל גרמני נשען על עץ. הם מאוד פחדו ממנו. כשהם התקרבו יותר אל החייל הגרמני, הם ראו שהחייל מת אבל הם מצאו אוצר בידיים שלו – זה היה כיכר לחם יבש! הם לקחו את הלחם וחילקו בניהם, זה נתן להם כוח להמשיך.

יצחק ומרים בחורבות העיר מסתכלים על העתיד 

לאחר כמה חודשים של בריחה אמי הגיעה לטשקנט שהייתה חלק מברית המועצות, שם היא פגשה את אבי. בטשקנט היא עשתה כל עבודה בכדי לשרוד, היא אפילו עבדה בתור חשמלאית וטיפסה על עמודי חשמל ללא הכשרה קודמת. החלום שלה תמיד היה לעלות ארצה אבל הגורל שינה את הדרך. אבי היה עיתונאי ונשלח לפריז לתפקיד, ושם אני נולדתי. אחרי כמה שנים עברנו לארצות הברית, שם נולד אחי אהרון.

אימא שלי שלחה אותי להגשים את חלומה ולעלות ארצה. אני עליתי בשנת 1968 ועבדתי בתור מורה לעולים חדשים לאנגלית ולעברית. הקמתי משפחה נפלאה שלושה בנים, כלות ונכדים.

אני התגשמות החלום של אמי והוכחה שלמרות הכל, המשפחה ניצחה. עכשיו לימי הולדת במשפחה – כולם באים!

הזוית האישית

סבתא אסתר: מאוד נהניתי להעלות סיפורים, לחזק את הקשר שלי עם מיה ולהעביר את המסר של אמי: תספרו לילדים שלכם את הסיפורים המשפחתיים.

התלמידה מיה צרטוק: מאוד נהניתי לחזק את הקשר עם סבתא וללמוד את ההיסטוריה של משפחתי.