התפילה שהצילה מהכשת הנחש
סבתא של גפן שרה טפיארו מספרת
שמי מרצלה ברוך, נולדתי במרוקו בעיר מרקש בשנת 1958 למשפחת אזולאי. בשנת 1960 כשהייתי בת שנה וחצי עליתי עם הוריי לישראל, ועם שבע אחיי ואחיותיי.
הפלגנו לארץ ישראל באנייה, לקחנו ממרוקו את כל רכושנו והעמסנו על האנייה. כלי זהב, כסף, מטבעות זהב, רהיטים, צעצועים ותכשיטים של אימא שלי. אבל לצערנו, כל הרכוש שהבאנו נגנב כשהגענו לארץ.
למרות שנותרנו חסרי כל, הורי שמחו על הזכות לעלות לארץ ישראל, ארץ הקודש. בהתחלה גרנו בצריף קטן, שבו ישנו כולם על מזרנים שהיינו פורסים על הרצפה בכל ערב, ובבוקר היינו אוספים אותם לערימה גדולה.
באחד הבקרים אבא שלי קם מוקדם בבוקר לתפילת שחרית, שאותה התפלל בבית. באמצע התפילה אבי הבחין בנחש צפע גדול, שנכנס לצריף וזחל בין המזרנים. אבי ידע שאם הוא יצעק, כולנו נקום בבהלה, ואז הנחש יכיש אותנו, לכן אבא המשיך בתפילתו בבקשה ותחינה מעומק ליבו להקב"ה, שיציל את בני משפחתו מן הנחש. אחרי כמה דקות של תפילה, ראה אבי, שהנחש מסתובב ויוצא מן הצריף. כשהתעוררנו סיפר לנו אבינו את הנס שאירע.
בארץ אבי עבד בחקלאות, הוא שימש גם כרב השכונה, ואמי טיפלה בתינוקות. היא אימצה גם תינוקת קטנה שהוריה היו חולים. ועם הזמן היא הפכה לאחותנו החורגת, שמה פרידה, אחותנו הקטנה.
בצעירותי
הזוית האישית
סבתא מרצלה משתפת את נכדתה גפן בסיפור חייה במסגרת מפגשי תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר.
מילון
מרקשהיא עיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כמיליון תושבים (נכון ל-2010) שרובם ממוצא ברברי. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים".
נחש צפע
הוא מין של נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, החי במרכז ישראל ובצפונה, בסוריה, בירדן ובלבנון. הצפע המצוי הוא בעיקר נחש לילי, אולם לעיתים הוא פעיל בשעות היום. מבין תשעת הנחשים הארסיים בישראל הוא הבולט והנפוץ ביותר, ולכן האחראי לרוב מקרי ההכשה.
ציטוטים
”בזכות תפילת אבי ניצלו חייהם של כל בני המשפחה.“