מאגר סיפורי מורשת

שמי אורי יעקובי ואני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספר "אוהל מאיר" שבעיר עפולה אחת לשבועיים. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור על סבתי היקרה חנה, על הסביבה בה גדלה ועל הטראומה שחוותה בתור ילדה שאיבדה את היקרות לה, שלושת אחיותיה.

שם סבתי הוא חנה שרעבי היא נולדה בעיר חיפה בבית צנוע, האמא הייתה עקרת בית והאבא עבד בחברת המשקם. ההורים ממוצא מרוקאי, גרו בסביבה דתית ובית הכנסת היה סמוך לביתם.

סבתי בצעירותה חוותה חוויה קשה, היא איבדה את שלושת אחיותיה. שושנה, עליזה ושולה. בהיותן קטנות אהבו לשחק במשחקי חבל, חמש אבנים והיו נעזרות אחת בשנייה בכל דבר. סבתא סיפרה לי שהיה לה קשר הדוק במיוחד עם האחות שושנה. שושנה הייתה יקרה מפז לסבתי, היה ביניהן קשר כמו אם ובת. ההרגשה הייתה קשה לחיות בצל האובדן, אך החיים חזקים מאתנו ולכן ממשיכים הלאה.

לסבתי יש כמה תחביבים: סבתי אהבה לעסוק במלאכת יד, אומנית ממש! הייתה קולעת סלים מחבלים ומשתתפת בסדנאות יצירה. בילדותה היא מספרת, היא אהבה את מקצוע האנגלית, ספורט, ריקוד ומחול.

סבתי תמיד אמרה לי: "צריך להמשיך לחיות, הכל משמים, מה שמחזק אותנו זה כוח האמונה."

הזוית האישית

סבתא חנה שרעבי: "צריך להמשיך לחיות, הכל משמים, מה שמחזק אותנו זה כוח האמונה."

 אני וסבתא בתכנית הקשר הרב דורי