מאגר סיפורי מורשת

סבתא סוזנה מספרת:

עליתי מאיטליה לישראל עם בעלי ג'ורג' ושני ילדיי, ריקרדו  בן ה-17 ודבי, בת ה-11 , בפברואר 1982.

מיד כשהגענו לארץ הרגשתי כמו בבית, משום שכולם יהודים, לא כמו באיטליה. הסיעו אותנו למרכז קליטה ליד חיפה, בקריית ים. במרכז הקליטה קיבלו אותנו יפה מאוד, הרגשנו שם בנוח. התיידדנו עם הרבה אנשים, והם הפכו

להיות חברים טובים מאוד שלנו. היה קצת קשה ללמוד עברית, אבל אחרי 6 חודשים ידענו קצת לדבר.

שנה לאחר שגרנו במרכז קליטה, בזמן שעוד למדנו, ריקרדו התגייס לצבא. דבי הלכה ללמוד בתיכון. 

חיפשתי עבודה  והתקבלתי לתפקיד זמני כמזכירה. בקריית ים היינו שנתיים, ואחר כך עברנו לכרמיאל, 

שם קיבלנו דירה מהסוכנות היהודית.

 

 סוזנה עם בנה ריקרדו ובתה דבי

 

בכרמיאל מצאתי עבודה בהרכבת  מכשירים במפעל אלקטרוני.כעבור 3 שנות מגורים בכרמיאל עברנו להתגורר בחיפה.   בית ומשפחהכשסיימתי את לימודיי בתיכון ב- 1962 בארגנטינה, נסעתי לניו יורק, ארצות הברית,

ולמדתי בבית ספר למזכירות. שהיתי שם שנה. חזרתי לארגנטינה ופגשתי את בעלי, ג'ורג', בעל בית מלאכה

לייצור תיקי עבודה ולבניית מסגרות של תמונות. אחרי חברות של שנה וחצי הוא הציע לי נישואין. שמחתי מאוד,

הייתי בת 19. החתונה שלנו התקיימה בדירה הגדולה של הוריי בבואנוס איירס, בשנת 1965.לאחר נישואינו התגוררנו בבואנוס איירס. כשנה לאחר החתונה נולד בני הבכור ריקרדו. בהיותו בן חמש נולדה דבי.

 

אחרי 13 שנות נישואין  עברנו לגור באיטליה, כי ג'ורג' קיבל הצעת עבודה טובה באיטליה כיבואן של פרוות

מחברת ייצור בארגנטינה. גרנו בעיר קומו, בצפון איטליה. ילדיי הלכו לבית הספר ולמדו את השפה האיטלקית.

טיילנו שם הרבה, נסענו ברכבנו לשווייץ ולפריז.

אחרי 3 שנים עלינו לישראל.  

נוף מאז ותמיד אהבתי נופים יפים. בכל תקופה בחיי גרתי במקום חדש שהיה לו נוף מיוחד משלו. כך עברתי ממקום למקום, והנופים היפים התחלפו בהתאם. בהיותנו באיטליה, גרנו בבית יפה מול ההרים ואגם קומו המפורסם. השלג שהיה יורד בחורף היה יוצר נוף מרהיב ביופיו. בהגיענו לישראל התגוררנו בקומה התשיעית במרכז הקליטה בקרית ים. משם נשקף הים של חיפה.

בדיוק מתחת לביתנו היה חוף מסודר. כשהיה לנו זמן פנוי הלכנו לבלות בים. לאחר מכן, כשעברנו לכרמיאל,

התגוררנו גם בקומה תשיעית. מבעד לחלון נשקף נוף יפה של הגליל העליון. כל אותו זמן אני ובעלי עבדנו בחיפה

ורצינו להיות קרובים למקומות עבודתנו. החלטנו לעבור ולהתגורר בחיפה. בחרנו לגור בקומה תשיעית מול הנמל,

ושוב חזר אלינו נוף הים הפתוח. כשבעלי יצא לפנסיה, עברנו לגור בראשון לציון, קרוב לביתו של בני הבכור ומשפחתו. שוב בחרנו להתגורר בקומה התשיעית. 

כיום, מהמרפסת שלנו רואים את תל-אביב  ואת הים שלה, והנוף יפה מתמיד.חפציםיש לי חפץ שחשוב מאוד

לי ולבני ריקרדו – תלבושת בית הספר שלו. התלבושת היא מימי בית הספר היסודי "Anchorena" בארגנטינה, כשריקרדו היה בן 13. זהו חלוק בצבע לבן, ארוך עד לברכיים, עם כפתורים וצווארון. החלוק הלבן הזה חשוב לנו בשל המזכרת המיוחדת שיש עליו. כשהיינו צריכים לעבור מארגנטינה לאיטליה, התאספו החברים של ריקרדו ביום האחרון שלו ללימודים וחתמו את שמותיהם עליו לזיכרון.

עד היום אנחנו שומרים על החלוק הזה!  

סרט תכנית הקשר הרב דורי בביה"ס סביונים אור יהודה