מאגר סיפורי מורשת

סבתא רחלי כהנא נולדה בעיר יאסי ברומניה בשנת 1952. היא עלתה לארץ בשנת 1961.

"כילדה ברומניה היא היתה במשפחה ציונית דתית מסורתית, (אביה תמיד חלם לעלות לארץ), סבתי היתה כילדה בבית הספר ובגן ילדה חרוצה וטובה. הוריה קיבלו אישור עלייה לארץ ותוך כמה חודשים היו צריכים להתארגן. הם לקחו איתם דברים אישיים. היא, אחייה והוריה נסעו ברכבת לבוקרשט עיר בירתה של רומניה ומשם נסעו דרך הונגריה לאיטליה.

סבתא מספרת: "שם היינו צריכים להמתין לספינת אולימפיה. כשהיגיעה האנייה, שטנו שבוע ימים עד לנמל חיפה. מנמל חיפה, לקחו אותם לצריפים בנס ציונה". בצריפים נתנו להם מיטות ברזל עם מזרוני קש וקיבלו כלים בצמצום. רב לא היו חלונות בצריפים ולא חשמל. התנאים היו קשים והם לא יכלו להשאר שם עד שיארגנו חשמל ותנאים מינימליים. מאחר ולא היה להם איפה להיות, אז הדודה הזמינה אותם אליה להתארח אצלה כחודש ימים עד סידור הצריף.

כשהם חזרו לצריף, אחרי חודש ימים סבתא הלכה לבית הספר לכיתה ג'. מול הצריפים היו פרדסים. במעברה הכירה חברים חדשים של עולים חדשים שהיגיעו מכל מיני ארצות שונות. יחד הלכה איתם לבית ספר.

אחרי שנה וחודשיים הוריה קנו דירה בגבעת שמואל וסבתא עברה לבית ספר חדש. אז כבר ידעה את השפה העברית ובחשבון הייתה חרוצה שרצו להקפיץ אותה כיתה. הילדים בבית הספר הסתכלו עליה כמוזרה. בתיכון היא למדה בבית הספר בקריית אונו והלכה ברגל כל בוקר הלוך וחזור דרך פרדסים מגבעת שמואל לקריית אונו.

הזוית האישית

עדן וייס: היה לי כיף לחקור לעומק את סבתי ואת סיפורה האישי על עלייתה והסתגלותה לחיים בארץ.