מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בישראל בעיר פתח תקווה. למדתי בבית ספר יסודי תיכון מקצועי ושרות צבאי. לאחר השירות הצבאי עבדתי כשנה בתעשייה האווירית ולאחר מכן עבדתי בקני אל חברה לקופסאות פח עד לפרישה לגמלאות בגיל 67.

לפני כעשרים שנה התנדבתי למשטרה ליחידת בית"ם. זו יחידת תנועה מתנדבת במשטרה. בזמן שעבדתי התנדבתי בשעות הערב, פעם בשבוע. לאחר שפרשתי לגמלאות, אני מתנדב פעמיים בשבוע בבקרים.

במהלך אחת המשמרות, אני מבחין ברכב שנראה לי חשוד ואני כורז בכריזה לנהג הרכב לעצור. הנהג במקום לעצור, מנסה לברוח, כאשר אני אחריו. הנהג נכנס לרחוב ללא מוצא וכאשר הגיע לסוף הרחוב נעצר ושני בחורים ובחורה יצאו מהרכב והתחילו לברוח.

מכיוון שידענו שלא נתפוס את הבחורים החלטנו לרדוף אחרי הבחורה וצעקנו: "משטרה תעצרי" ואכן היא נעצרה תפסנו אותה. במקביל ביקשנו בקשר שתגיע ניידת נוספת לתגבורת ואכן הגיע הניידת לקחה את הבחורה לחקירה. אנחנו נשארנו במקום עד להגעת גרר שגרר את הרכב לתחנת המשטרה.

למחרת נודע לנו כי בחקירת הבחורה שנתפסה, היא מסרה את הכתובות של שני הבחורים וכשהשוטרים הגיעו לביתם מצאו שלל רב, בנוסף לזה שהרכב שנהגו בו היה גנוב.

על אירוע זה קיבלתי תעודת הוקרה ממפקד התחנה.

תעודת ההוקרה שסבא קיבל על לכידת הרכב הגנוב

הזוית האישית

גיא: למדתי המון סיפורים חדשים מסבא, גם את הסיפור הזה שבו הוא קיבל את תעודת הוקרה לא הכרתי. נהניתי מאוד מהמפגשים. נפגשנו יותר פעמים והקשר בנינו התהדק.