מאגר סיפורי מורשת

אני הגר קנטור, נולדתי בתאריך 2.10.1949 בישראל, בבית חולים "העמק" בעפולה. גדלתי בקיבוץ מזרע בחינוך המשותף.

הוריי הם ילדי הארץ. אבי הוא הבן הראשון שנולד בקיבוץ מזרע וחי את כל חייו בקיבוץ, בצבא הוא שירת בפלמ"ח, בחטיבת הנגב, וגם השתתף בכיבוש באר שבע. לאחר שהוא השתחרר מהצבא הוא חזר לקיבוץ ועבד בשדות ומילא תפקידים בקיבוץ: הוא היה מרכז משק, גזבר וניהל את מפעל תעמל.

אמי נולדה בתל אביב וכשהייתה בת שנתיים עברו הוריה לעתלית, שם אביה עבד במחצבה ונהרג בתאונת עבודה. לאחר התאונה אימא של אימא שלי עברה לקריית חיים, ועבדה כל היום ולא יכלה לגדל את אמי, לכן החברים שלה בקיבוץ מזרע הציעו לה להביא את אימא שלי לקיבוץ. מגיל שלוש אימא הייתה לבדה בלי הורים, וגדלה יחד עם הילדים בקיבוץ.

הייתה לאמי ילדות מאוד קשה ועצובה בזמן בו היא חיה במזרע, היא חיה בלי הורים. שם היא הכירה את אבא שלי, הם התחתנו והביאו שישה ילדים. אמי עבדה בחינוך ברוב שנותיה, לאחר מכך עבדה במעדני מזרע וגם במרכולית, בתפקיד מקדדת.

אני הבת הבכורה להוריי, הייתה לי ילדות מאושרת בקיבוץ מזרע. גדלתי בחינוך המשותף, ישנו יחד בבית הילדים, כל הילדים בני אותו גיל, היינו ביחד מבית התינוקות עד סוף י"ב. אחר הצהרים היינו הולכים לחדר של ההורים לפגוש אותם, ואז היינו חוזרים לבתי הילדים.

כשהייתי ילדה בגיל הגן, בערב, ההורים היו מביאים אותי לגן, המטפלת הייתה נותנת לנו ארוחת ערב, לאחר מכן היינו מצחצחים שיניים ונכנסים למיטות. המטפלת הייתה מקריאה לכולנו סיפור לפני השינה, ועוברת מילד לילד ואומרת לנו לילה טוב. כשהמטפלת סיימה את ההשכבה של הילדים, היא הייתה יוצאת מהגן, והולכת לחדר האוכל לאכול ארוחת ערב עם כל החברים.

כשאנחנו, הילדים, היינו שומעים את דלת הגן נסגרת, מייד היינו קופצים מהמיטות בשמחה, והיינו רצים ישר לארון בו איחסנו המטפלות את כל הדברים הטובים והמתוקים: סוכר, דבש וריבה, וזללנו מכל הבא ליד עד ששבענו. השארנו אחרינו בלגן, הרבה לכלוך והכל היה דביק, וכך שמחים ועליזים נכנסנו למיטות לישון. בסיום ארוחת הערב בחדר האוכל המטפלת חזרה לגן ונדהמה לראות את הלכלוך והבלגן שעשינו בזמן שהלכה לאכול, והיא כעסה עלינו מאוד.

מטבעות עתיקים מהשדה

אבא שלי, שעבד בשדות הקיבוץ, גילה יום אחד מטבעות עתיקים. אני זוכרת אותם שמורים בארון שלו, שאסור היה למגע עבורנו, הילדים. רק אבא היה פותח את הארון ומראה לנו, בזהירות, את האוצרות ששמר בו. חלק מהמטבעות עשויים כנראה מנחושת. על חלקם כתובות לא מובנות ועל אחרים דמויות. צורתם עגולה, הקטנים יותר עתיקים יותר. כנראה שימשו לקניית מצרכים או כלי עבודה חקלאיים.

המטבעות העתיקים

הזוית האישית

סבתא הגר: נהניתי מאוד לבוא לבית הספר, להכיר את סביבת הלימודים של מיקה ונהניתי לעבוד ביחד עם מיקה, הרגשתי שהעבודה עם מיקה מחזקת את הקשר ביננו.

מיקה הנכדה המתעדת: אני נהניתי מאוד לעשות את התכנית הזאת.