מאגר סיפורי מורשת

המשפחה של סבתי גרה בשכונה בחצר של בית חרושת אתא. אבא שלה היה אחד המנהלים של בית החרושת. זו הייתה שכונה סגורה של בתי קרקע וחצרות גדולים. אנשים זרים לא יכלו להיכנס לשכונה שהיתה סגורה עם שער.

כשסבתא דינה הייתה בת 4, אימא שלה, שהייתה ניצולת שואה, חלתה בשחפת – זו מחלה מדבקת מאוד ומסוכנת ואסור היה לאנשים להתקרב לאדם חולה. לכן אימא שלה נשלחה לבית חולים מיוחד בפתח תקווה. היא הייתה שם כמעט שנה וחצי. בכל אותו הזמן סבתי לא ידעה שהיא בבית חולים וחשבה שאימא שלה מתה.

סבתא עדינה עם אחיה אברהם והוריה ליביה וזולטן ויזנר ז"ל

סבתי מספרת שאחיה הבכור אברהם נשלח להתגורר עם אחד הדודים. סבתא דינה בהתחלה נשארה בבית עם אבא שלה שנאלץ ללכת לעבודה, ולכן אחת השכנות הייתה מגיעה כל בוקר להכין אותה לגן ולקחה אותה לגן. אחת הדודות החזירה אותה מהגן כל יום. בשלב מסוים, כשאבא שלה לא היה יכול לטפל בה יותר, לקחו אותה לדודה שלה (אחותה התאומה של אימא שלה) בחיפה. סבתי מספרת שהייתה שם כמה חודשים ולא היה לה טוב שם, ובסוף אבא שלה בא והעביר אותה לדודה אחרת.

באותו זמן בן דוד של אבא שלה התחתן עם אישה דתיה מירושלים ששמעה על הילדה המסכנה (סבתי), הם הגיעו לגור בכפר אתא ולקחו את סבתי לגור עמם עד שאימא שלה חזרה מבית חולים, ושם היו לה חיים מצוינים.

סבתי מספרת שיום אחד, כשהייתה כבר בת 5 וחצי, הלבישו אותה יפה כמו נסיכה ואמרו לה שאימא שלה מגיעה. בזמן המפגש סבתי התחבאה בבית השימוש כשהיא בוכה ופוחדת לצאת החוצה. סבתא דינה לא זכרה את אימא שלה והייתה צריכה ללמוד להכיר אותה מחדש. הפגישה הייתה מאוד מרגשת וסבתא דינה קיבלה במתנה מראה ומסרק מאימא שלה.

סבתא עדינה עם אחיה אברהם ואמה ליביה ויזנר ז"ל

החיים לאחר מכן בילדותה ובבגרותה היו טובים, עם הרבה משחקי רחוב בשכונה עם חברים, מפגשים בתנועת נוער (הנוער העובד) עם פעילויות וטיולים ליד עץ האלון הכי גדול ביציאה מכפר אתא. היא רקדה עשר שנים בחוג בלט וניגנה באקורדיון לבקשתם של הוריה.

סבתא דינה: "לאימא שלי הייתה חנות חשמל בכפר אתא, הייתי עוזרת לה בחנות. כשהייתי בת 10-11 אבא שלי קנה את הרכב הראשון שהיה בכל השכונה והיה לו גם אופנוע עם סירה. הוא אהב מוזיקה וגם קנה את הפטיפון הראשון, כל החברים באו לשמוע מוזיקה קלאסית בתקליטים של פעם. את בת המצווה שלי חגגנו בחצר הבית וכל השכנות הגיעו להכין סנדוויצ'ים וסלטים. קיבלתי מההורים שלי מתנה שביקשתי – תקליט של המלחין צ'ייקובסקי שרקדתי לצליליו בחוג בלט".

הרכב הראשון של אשר זולטן ויזנר ז"ל – אביה של סבתא דינה

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. התכנית נערכה בבית הספר רעות בעין שמר, בהנחיית המורה המובילה דנה פרדיס.

עדינה גילת תרמה סיפור נוסף למאגר המורשת, לקריאתו לחצו על הקישור: סיפורה של סבתא עדינה גילת