מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

השכונה

נכדי אדר ואני.
אני בדיוק בגילו של אדר בהפרש של 60 שנים
ילדות בשכונת הדר יוסף

נולדתי ב-1946 מיד לאחר מלחמת העולם השנייה להורים ניצולי שואה במחנה פליטים עקורים בגרמניה. ב-1949 עלינו לארץ באוניה "גלילה" הגענו לחיפה ומשם לקחו למחנה עולים (מעברה) בקריית מוצקין. שם קיבלנו צריף עם עוד משפחה. לאחר שנה עברנו להדר יוסף -שכונה בצפון תל אביב באזור שנמצא מעבר לירקון. קיבלנו דירת חדר של  "עמידר". הגענו להדר יוסף ב- 1950 שם גרתי עשר שנים. לאחר מכן עברנו לגור במעוז אביב הסמוכה להדר יוסף . סיפורנו יעסוק בשכונה שלי, ובעשר שנות ילדותי בהדר יוסף .

התחלת הפרק בהדר יוסף

המשאית הירוקה עצרה ליד בית בן שתי קומות הבנוי כמו קובייה מלבנית- ארבע דירות בקומת קרקע וארבע דירות בקומה שנייה. מסביב לבית היו עוד בתים רבים שנשארו אותו דבר, מסביב לבית לא היה כלום: לא כביש, לא מדרכה, לא עמודי חשמל וכמובן לא היו צמחים ואו עצים. מול הבית שלנו היה פרדס גדול של עצי הדר. התחלנו לפרוק את הריהוט הדל שהיה על המשאית, שתי מיטות ברזל של הורי, מיטת תינוק מברזל שלי, שולחן פשוט מעץ אורן, ארבעה שרפרפים מעץ אורן. מזרנים, שמיכות, בגדים, כריות, כלי מטבח, פרימוס, אמבטיה שלי וסיר לילה שלי. הדירה שקיבלנו הייתה בגודל של ארבעה על שישה מטרים סה"כ עשרים וארבעה מטרים רבועים. זה כולל מטבח ואמבטיה עם שירותים בכניסה לדירה. בקיצור, זה היה הבית החדש שלנו ללא שותפים נוספים-רק אני והורי. בחורף הראשון היה שלג כבד בכל הארץ וכל השכונה הייתה מכוסה בשלג. בהמשך נכנסנו למסלול חיים מסודר, רכשתי לי חברים חדשים. בשכונה שלנו התגוררו עולים ממדינות שונות. הלכתי לגן ולבית הספר "דוד ילין" בהדר יוסף. בית הספר היה המקום האהוב עלי. רוב הזמן הייתי מבקר במסגרת בית התלמיד והחווה החקלאית של בית הספר. כמובן שלא היו לנו את המשחקים שיש כיום לילדים בגיל בית ספר. לא הייתה טלוויזיה, לא היו מחשבים ולא היו טלפונים סלולריים. לפעמים היינו הולכים לצפות בסרט. בדרך כלל היו אלו סרטי מערבונים. את בר המצווה חגגו לי במבנה שבו היה גן הילדים שלי. אימא שלי בעזרת השכנים בישלה והכינה את התבשילים המיוחדים כולל העוגות והממתקים. ערכו לי חגיגת בר מצווה במיטב המסורת שהייתה מקובלת אז. אחרי בר המצווה עברנו לגור במעוז אביב. זה היה כבר סיפור חדש לגמרי.

הזוית האישית

אדר: סבא סיפר לי בפתיחות על הילדות שלי ונהניתי לשמוע את סיפוריו על ילדותו. אני מאחל לו שימשיך לספר לי כל מה שחשוב לו לספר לי על עברו.

מילון

מחנה עקורים
מחנות מיוחדים, בעיקר בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה ,(רבים מהם בדרום איטליה, למשל בסלנטו), שהוקמו על ידי בעלות הברית עבור הפליטים היהודיים בתום השואה .שם הם חיו בצפיפות גדולה. 250,000 פליטים יהודים שכנו במחנות שניהל הג'וינט, חלקם בתוך מחנות הריכוז המשוחררים. בשטחי הכיבוש הסובייטי לא הוקמו מחנות נפרדים ליהודים, כי הסובייטים סירבו להכיר בכך שמצבם שונה ממצב שאר הפליטים

ציטוטים

” בר מצווה חגגו לי בגן הילדים שלי. אימא בעזרת השכנים בישלה את התבשילים המיוחדים “

הקשר הרב דורי