מאגר סיפורי מורשת

שכונת חב"ד

השכונה הייתה שכונה מסורתית. גדלנו בה באווירה של משפחה, מכיוון שכולם היו מגובשים ומאוחדים וכל הדלתות של כולם היו פתוחות.

היה ניתן להיכנס לבתים אחד של השני. אהבנו את זה מאוד, זה רק חיבר אותנו יותר ויותר, אפילו הלכנו לאכול צהריים אחד אצל השני.

היינו לוקחים מוצרים אחד מהשני כדי לעזור אם למישהו מהצדדים אין. אם יצא לכם לצפות בסדרה משנות השמונים תוכלו להבין הרבה ממה שאני מספר.

נוסף לכך היה גיבוש חברתי מעולה, אפילו אהבנו לבלות ביחד, אבל רק בימי חול ולא בימי שבת.

בתוך השכונה היה טיילת שבה היינו משחקים, מדברים ומשתפים חברים בדברים אישיים.

תוך כדי היו מתבצעים שידוכים ובאותה צורה הכרתי את אשתי לאה.

איך הכרתי את אשתי?

הכרתי את אשתי בשידוכים. מי ששידך בינינו היו הורינו שהלכו אחד לשני, דיברו ביחד, וקבעו זאת.

כן, אם אתם לא יודעים, פעם זה מה שעשו.

לאט לאט התחברנו והתקרבנו, יצאנו לבלות, הייתה לנו אהבה ממבט ראשון.

אחרי ארבעה חודשים הצעתי לה נישואין עם טבעת!

ואז התחילה החגיגה – נולד הבן הראשון מני, אבא של נכדיי תמר, איתי ורוני.

לאט לאט גם נולדה בתי רויטל, אמם של נכדיי עופרי, דניאל, עברי וגפן.

ואז נולד בשמחה גדולה הילד האחרון, דודי, אבא של נכדיי מיה ואיתן.

הזוית האישית

תמר: אני רוצה להוסיף שנורא נהנתי במהלך התוכנית הכרתי את סבי יותר, נהננו, נפגשנו יותר וגם צחקנו. אני מציעה לכל מי שקורא את זה להתחיל לעשות את זה עם סבא או סבתא זה מדהים להכיר אותם וללמוד על הקרובים שלך.