מאגר סיפורי מורשת

שמי יפה זלצמן, על שם סבתא שלי, שקראו לה שיינדלה בפולין. שיינדלה בעברית זה יפה. נולדתי בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, בתאריך 9.6.1941.

לאמי קראו שרה חיה קופרמן, נתנו לה את שמה השני "חיה", מפני שהיא הייתה מאוד חולה והרבנים טענו שבזכות השם שנתנו לה היא חיה, לאבא שלי קראו אביגדור זבישינסקי.

לאחי קראו דב זבישינסקי הוא שינה את שם המשפחה שלו לזיו, כשהיה קצין בצבא (בהנדסה קרבית).

גדלתי בדרום תל אביב, ברחוב זבולון, בשכונת פלורנטין. גרנו שתי משפחות בדירה אחת, בקומת קרקע. היה מטבח קטן משותף ומקלחת בחצר. כדי לחמם את המים במקלחת היינו צריכים להכניס עצים לתוך פתח בדוד. בשביל לראות אם יש מים חמים היינו מרטיבים את היד ונוגעים בדוד. בשביל לכבס את הבגדים השתמשו בגיגית מפח. ברחוב שלנו לא היה כביש ושיחקנו בחול חמש אבנים, מחבואים תופסת, קפצנו בשני חבלים ו"סבתא סורגת".

שרתתי שנתיים בצבא. התגייסתי במרץ 1959, ושרתתי במ.מ.ס. (מרכז מיכון לסטטיסטיקה). התחלתי כנקבנית ובגלל זריזות הידיים שלי והדיוק העבירו אותי לעבודת המבקרת. היינו מדפיסים את העבודות על דפים ענקיים. אני לא עבדתי במדים אלא עבדתי בחלוק אפור. העבודה בצבא הייתה מעניינת, עבדנו במשמרות של בוקר ואחר הצהריים. בלילה עשינו שמירות במחנה (שלישות).

הזוית האישית

יפה: מאוד נהניתי בתוכנית הקשר הרב דורי.

תמר: היה לי מאוד כייף בתוכנית הקשר הרב דורי. למדתי על סבתא הרבה דברים שלא ידעתי עליה.